ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
יום חמישי אחד לא הצליח האיש בשום אופן להשיג קמח כדי לאפות חלות לשבת. בערב ישב ונאנח עם אשתו על הכלימה שתהיה להם כאשר שכניהם יראו שאינם עוסקים בהכנות לשבת.
לפתע עלה בדעתו רעיון והוא אמר לאשתו:
"שמעתי כי יש מנהג אצל רבי ברוך ממז'יבוז', שכאשר בא אליו שדכן להציע שידוך עבור בנותיו, אף על פי שלא הוטב השידוך בעיניו, הוא נוהג לתת לו רובל אחד בשכרו. אמנם מעולם לא הייתי שדכן וגם כעת אין לי שום מושג בעסק זה, אבל עלי להשיג לשבת קודש קמח עבור חלות כדי להחיות את נפשנו!"
"אבל איזה בחור תציע לרבי?!", תמהה אשתו.
"לא חשוב. סתם אחשוב על איזה בעל בית שיש לו בן בחור. העיקר שאקבל את הרובל!"
נפל בדעתו איזה בחור שהכיר והוא הלך לביתו של רבי ברוך ואמר למשמש כי ברצונו לדבר עם הרבי. רבי ברוך ציווה להכניסו והאיש הציע לו את הבחור שעלה בדעתו. הרבי שמע את השם של הבחור ומיד ציווה על משמשו שיביא עוגת דבש ומשקה שכר כדי שהאיש יתכבד. לאחר מכן אמר לו הרבי שילך לביתו מפני שעליו לשוחח על השידוך עם הרבנית.
צר היה לאיש בצאתו מבית הרבי. ראשית, מפני שלא קיבל את הרובל המובטח לשדכנים ולא יהיה לו כסף לקנות קמח לחלות, ושנית כי הטעה את הרבי הצדיק בשידוך מופרך שכזה.
כאשר הגיע לביתו עלה בדעתו כי המקרה שאירע לו תמוה ביותר, וכי הוא מוכרח לשאול את הרבי לפשר הדבר. הוא חזר לבית הרבי וביקש מהמשמש שיכניסו שוב פנימה. המשמש התרעם:
"הלוא כעת היית אצל הרבי ומדוע תרצה להיכנס אליו שוב?!"
האיש הפציר במשמש שנעתר לבסוף. רבי ברוך ציווה להכניסו.
בא האיש לפני הרבי ואמר:
"יש לי שתי קושיות שלא נותנות לי מנוח מאז שיצאתי מכאן. הלא הרבי נותן בעד כל שידוך רובל אחד, ולמה לא נתן לי כלום?! וכן, מדוע הרבי הביא לי עוגת דבש ומשקה ואילו לשדכנים האחרים לא הביא?!"
הרבי פתח ואמר:
"אשיב על שאלותיך. דע לך שיש לכל אדם הרבה זיווגי שווא, וכי הבעל דבר מקטרג מאוד על הבן זוג האמיתי שלו שעליו הוכרז 'בת פלוני לפלוני'. זה עבורו כמלח לעיניים שיתייחד הזיווג האמיתי שהכריזו עליו בשמיים, ולכן הוא מונע בכל מאודו מהאדם את הדבר הזה. קשה לאדם להגיע מיד לזיווגו האמיתי והוא מוכרח בדרך כלל שיציעו לו זיווגי שווא. רק לאחר שמוצעים לו כמה זיווגים כאלה, יכול הוא להגיע לבן זוגו האמיתי. לכן הכרזתי כי אני משלם עבור כל הצעת שידוך רובל אחד כדי שימהרו להציע לי זיווגי שווא, ואחרי כל הזיווגים הללו יעזור השם יתברך שיבוא שדכן ויציע את הזיווג האמיתי. והנה, נתתי לכל השדכנים שהציעו לי שידוכי שווא רובל בשכרם, אבל אתה שבאת להציע לי את הבחור שהכריזו עליו בשמיים כי הוא בן זוגה של בתי מגיע לך שכר גדול של שדכנות, ומה לך להסתפק ברובל אחד?!"
האיש נדהם מדברי הרבי שהמשיך ואמר:
"בגלל שהצעת לפני את שידוך האמת והנך שליח טוב, נתתי לך לשתות משקה שכר ולאכול עוגת דבש, ובגלל שידוע לי שאתה נמצא כעת במצוקה ופרנסתך מצומצמת אתן לך לעת עתה מאתיים רובל ואחרי גמר התנאים ינוכה לך מהשכר על השידוך שהצעת".
הרבי ביקש מהאיש שיבוא אליו לאחר השבת, ואז ייתן לו דמי נסיעה כדי לנסוע אל המחותן ולערוך את התנאים, ולבסוף ברכו שירום מזלו.
ואכן, מאז האיש חזר לעשירותו ביתר שאת והצליח בכל מעשה ידיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.











