ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השנים היו שנות הצנע, והעולים נשלחו לעבודות דחק יזומות. גם את הרב שלחו לעבוד בנטיעת עצים במסגרת הקרן הקיימת לישראל. אך אחד ממכריו הבחין בדבר, ודאג שימנוהו כדיין בבית הדין הרבני. גאון גדול בתורה היה הרב, ולימים הפך לדיין בבית הדין הגדול.
מספרים, שכשרצו למנותו כדיין בבית הדין, דרשו מהרב להיבחן. הרב הגיע למבחן, וכמובן ידע להשיב היטיב, אך כששאלוהו לדעת הקצות והנתיבות בעניין נאלם דום. הקצות והנתיבות הם שני נושאי כלים חשובים בהלכות חושן משפט, שחיו בארצות אשכנז. אלו מפרשים עמוקים מאד, שבני הישיבות עמלים רבות להבינם. בעירק, ככל הנראה, הם היו פחות נפוצים, והרב לא הכירם. כיוון שכך, הוחלט שלא למנות את הרב למשרת הדיינות.
לאחר הבחינה, פגש הרב עודי את הרב מרדכי אליהו, שהיה תלמיד חכם צעיר באותם ימים. סיפר הרב עבודי לרב אליהו, ששאלוהו לדעת הקצות והנתיבות, אותם אינו מכיר.
פרש הרב אליהו בפני הרב עבודי את דעת הקצות ודעת הנתיבות בעניין המדובר. אמר לו הרב עבודי – אם כך, מבין אני מהי שיטת הקצות ומהי שיטת הנתיבות.
חזר הרב עבודי לבוחניו, ואמר להם, שהוא מוכן שיבחנוהו גם על שיטות הקצות והנתיבות. אמרו הבוחנים – נבחן אותך על דעת הקצות והנתיבות בעניין אחר. הסכים הרב עבודי להיבחן בדעת הקצות והנתיבות בכל מקום. ואכן, ידע לענות על שיטת הקצות והנתיבות בכל מקום... ויהי לפלא!
זהו סיפור חריף מאד, המבטא נקודה חשובה בהבנת מקומם של גדולי ישראל ביצירת התורה שבעל פה. גדול בישראל, שמחדש בתורה, יש לו דרך חשיבה שיטתית. שיטת הקצות, למשל, אינה חידוש נקודתי, שבכל מקום נובע מסיבה שונה. שיטת הקצות היא דרך חשיבה מסודרת ושיטתית, שעל פיה הקצות אומר בכל מקום את נקודת המבט הייחודית שלו. הרב עבודי בעוצם גדלותו ובקיאותו, הצליח ממקום אחד לתפוס את דרך החשיבה הייחודית הזו, וממילא להבין מה יגיד כל אחד בכל מקום.
(כיוצא בדבר, סיפר לי פעם תלמיד חכם 'רגיל' אחד, שתקופה מסויימת היה לומד את דברי הפני יהושע בקביעות. בשלב מסויים, הוא כבר ידע מה הפני יהושע ישאל, ומה יתרץ. הוא הצליח לקלוט את דרך החשיבה של הפני יהושע).
התובנה הזו, שחידושי התורה שבעל פה שלנו, בנויים על צורת החשיבה של גדולי ישראל, מלמדת אותנו על חשיבותם העצומה של גדולי ישראל. התורה אינה ספר, 'שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול', ויעשה בו כרצונו. התורה ופסיקת ההלכה בנויה על גדולי ישראל. הגדולים מפליטים משהו ממהותם הפנימית ודרך חשיבתם לתוך השתלשלות התורה שלנו. לפיכך, הם חייבים להיות מכוונים לשמיעה לדבר ה', שאם לא כן הרי תורתנו תפסיק להיות, חלילה, תורת ה' ותהפוך לתורת האדם.
לכן, יש חשיבות עצומה לדמותו הרוחנית ומידותיו של אותו גדול. אדם שאינו במדרגה רוחנית זו, גם אם יהיה 'פרופסור' גדול לתורה ותלמוד, אין לחידושיו התורניים כל ערך, שהרי תורתו היא תורת האדם ולא תורת ה'.
בטוחים אנו גם בכך, שה' שהבטיח לנו שתורתו לא תסור בישראל, משגיח על כך שלהלכה לדורות יתקלו דברי אלו, שצורת חשיבתם מתבטלת ומכוונת לדבריו. וודאי שהשגחת ה' זו, לא פוטרת אותנו מלהיות אנשים, שמחפשים להקשיב לדבר ה'. כלומר – אנשים שיודעים שהתורה אינה רק תורה שבכתב, אלא גם תורה שבעל פה המונחלת בידי גדולי חכמי ישראל, ולא כל הרוצה לבוא לפרש ולפסוק, כוחו ליטול את ה'.
רמז לכך אפשר למצוא בפרשתינו. לאחר מעמד הר סיני, עת עם ישראל קיבל תורה שבכתב, וראה את השגחת ה', טועה העם לחשוב שמשה נעלם. טעות זו גורמת לו לעשות עגל זהב. כבר עמדו המפרשים על כך, שהעם שראה את גילוי ה' המוציאו ממצריים, וודאי לא יטעה לחשוב שהעגל הוציאו ממצריים. העגל נועד רק להחליף את משה, כ'מתווך' בין העם לה'. עבודה זרה בשיתוף.
וזו בדיוק הטעות עליה כתבנו. המחשבה, להחליף את חכמי ישראל, 'המתווכים' את התורה שבכתב אלינו, תחליפים אחרים היא עשיית עגל. העגל וכל הפסלים הם דוממים, שאין בכוחם ליצור ולחדש. היכולת להמשיך ליצור ולהביא את דבר ה' אל המציאות המתחדשת בכל דור, תלויה במציאותם של גדולי ישראל, ה'משה' שבדור.
שנזכה להקשיב למנגינתה של תורה שכתב ושבעל פה, ולהמשך גילויי תורת אמת בדורינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
