ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
השבוע נמשיך לדון בשאלה: מתי יש להזדקק לפשרה ולהימנע מפסק של "יקוב הדין את ההר", כיצד רודפים אחר הצדק במשפט העברי? כמובן שברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" אנו משתדלים מאוד להקפיד עליהם.
מובא במסכת סנהדרין:
"צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות. וכן שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה, אם עלו שניהן - שניהן נופלין, בזה אחר זה - שניהן עולין. הא כיצד? טעונה ושאינה טעונה - תידחה שאינה טעונה מפני טעונה. קרובה ושאינה קרובה - תידחה קרובה מפני שאינה קרובה. היו שתיהן קרובות, שתיהן רחוקות - הטל פשרה ביניהן, ומעלות שכר זו לזו" (דף לב ע"ב).
נסביר מהו העיקרון המשפטי שאנו יכולים ללמוד מברייתא זו.
בכל הדוגמאות הללו מדובר בשני גופים משפטיים שעומדים על מימוש זכויותיהם ואינם מוכנים לוותר זה לזה. הברייתא קובעת שני עקרונות:
הראשון, יש לערוך את מבחן התוצאה ולבדוק מה יהיו תוצאות הויתור לכל אחד מן הצדדים. מי שעלול להפסיד יותר הוא שיזכה לקדימה על חשבון השני.
העיקרון השני מופעל באם מבחן התוצאה נותן תשובה שווה, אזי בית הדין פוסק על דרך הפשרה. אחד יעבור ראשון והשני יקבל פיצוי כספי על העיכוב. פשרה זו היא הדרך היחידה שתמנע אסון לשני הצדדים ולכן בית הדין חייב להעדיף אותה ולחייב את הצדדים לקבלה. חובתו של בית הדין לחרוג מסדר הדין הקבוע שאיננו מאפשר כפיית פשרה לכתחילה, כדי למנוע אסון כפול.
מעקרונות אלה למדו חכמים גם את ההלכה שבענייני ציבור ומחלוקת ציבורית יש עדיפות לפשרה. נביא את דבריו של ראש ישיבת וולוזין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין המכונה "הנצי"ב", בתשובתו בשו"ת "משיב דבר" העוסקת בהדרכה בתחום זה. וז"ל:
"וכן הוא בכל מחלוקת שבין רבים לרבים א"א לקוות שצד אחד יכוף את הצד השני ע"פ דין תורה ותשקט המחלוקת. א"כ הטוב והישר לשני הצדדים ... לדעת כי מחוייב לוותר מרצונו לצד שכנגדו למען אשר עי"ז יתקיים גם הצד שלו"
(חלק ג סימן י).
לדבריו, מחלוקות ציבוריות, אי אפשר לפותרן על ידי עמידה על עקרון של: "יקוב הדין את ההר".
הדרך היחידה לטיפול בהן היא שמירה על אחדות המחנה ושלמותו תוך ויתורים הדדים. לכן, חובתו של הדיין להביא את הצדדים לידי פשרה ואף לכפותה, כדי שלא נחזור ח"ו למצב של ערב חורבן בית שני, מצב שעליו נאמר:
"לא חרבה ירושלים אלא על ... שהעמידו דיניהם על דין תורה" (בבא מציעא דף ל ע"ב).
הבה נתפלל כי בכוחה של האחדות והחזרה לדין תורה
המשלב בתוכו רגישות חברתית יחזור ויבנה הבית השלישי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
