ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
דוד עסק בצילום חתונות ואירועים. הוא ביקש להרחיב את הפעילות העסקית, ועל כן חיפש מנהל ושותף לעסק. לצורך זה, הוא נפגש עם יוני והציע לו לנהל את העסק ולהיות שותף מלא בעסק, אך דרש שיוני יתחייב שלא להתחרות עימו בעתיד. יוני, סירב להצעת הניהול והשותפות, אך התחיל לעבוד כעובד של דוד בתור צלם. במקביל, התחיל יוני את לימודי הצילום באותה תקופה. לאחר תקופה של כחצי שנה שוב פנה דוד אל יוני בבקשה שינהל את העסק. הוסכם שהם ינסו את דרכם המשותפת לתקופת ביניים, בה יבחנו יחסיהם ויכולתם לעבוד כשותפים.
לטענת יוני, בשלב זה של ההתקשרות, לא נזכר התנאי של אי תחרות בעתיד, ואילו דוד טוען, כי וודאי שתנאי זה עלה במפורש, שכן זה היה העקרון הבסיסי והיחיד שעמד מול עיניו בכל הדרך בחיפוש מנהל ושותף. גם אילו התנאי לא היה נאמר במפורש, על רקע השיחה הראשונה ברור היה לצדדים שזו דרישה בסיסית, שליוותה את כל ההתקשרות.
במהלך כשנתיים שלאחר הסכמה שניה זו, עסק יוני בצילום בפועל, בעריכה, וכן בקשר עם הלקוחות וקבלני המשנה. כאשר משמעות הדבר היא, שמבחינה מעשית כלפי הספקים והלקוחות, הוא היה האדם העיקרי המזוהה עם העסק.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
123 - חלון הזדמנויות, ב'
124 - תחרות צילום (ב)
125 - עין טובה, חלק ב
טען עוד
שכרו של יוני שולם לו על פי הצילומים שביצע בפועל, עריכה וכד' - כשכר שכיר. הוא לא קיבל שכר עבור הניהול, וכן לא היה שותף לרווחים באותה תקופה.
בשלב מסוים, רכש דוד ציוד מתקדם ביותר. הרכישה היתה למורת רוחו של יוני, שסבר שנכון יותר לרכוש ציוד סטנדרטי. בפועל, רכישת הציוד המתקדם יצרה קשיים טכניים וגרמה לעיכוב באספקת סרטי הוידאו של הרבה לקוחות. לטענת יוני, גם התוצרים היו באיכות ירודה. מספר חודשים לאחר הרכישה המדוברת, הפסיק יוני לעבוד אצל דוד, והתחיל לצלם אירועים באופן עצמאי.
דוד נפגע מאוד מעזיבתו של יוני והרגיש נבגד. בנוסף לאחר עזיבתו, לא ראה דוד דרך להפעיל את העסק בלא מעורבותו של יוני, אשר היה למעשה האיש המרכזי בעסק - והיה בקשר עם ספקים ולקוחות. בנוסף, לטענת דוד, קיומו של יוני כמתחרה, לא מאפשר לו להפעיל את העסק, כיוון שהשוק רווי, ואין מקום לשני עסקים כל כך דומים.
דוד מראה כי בסך הכל, כאשר מחשבים את העלות של הפעלת העסק, כולל ציוד, שכירות וכל שאר ההוצאות הנלוות, הוא הפסיד באותה תקופה סכומים נכבדים.
יוני תובע את מותר שכרו עבור עבודות שנעשו על ידו, וטרם קיבל עבורן שכר.
לטענת דוד כל ההתקשרות בהטעיה יסודה. בעוד הוסכם על מהלך לקראת שותפות, התובע ניצל את העסק כמקור לפרנסה זמנית וללימוד העסק.
לאור זאת הוא תובע תביעת נגדית, בטענה שכל השכר שולם בטעות - בהנחה שיוני לא יתחרה בו. במצב שנוצר, מגיע לו תמורה על כך ששימש 'בית ספר' עבור יוני. בנוסף, לטענת דוד בסופו של דבר יוני והוא היו שותפים, על כן על יוני לשאת לפחות בחלק מההפסדים.
דיון
בגיליון הקודם, דחה בית הדין את הטענה שהיה תנאי אי תחרות שמגביל את יוני מלפתוח עסק מתחרה.
בית הדין דחה את הטענה לתשלום 'שכר לימוד'. את מקצוע הצילום למד יוני במסגרות מקצועיות, וכמו כן, אין בסיס לחייבו בתשלום על הניסיון שרכש במהלך עבודתו אצל הנתבע, שכן זהו ניסיון רגיל שכל עובד רוכש אצל מעבידו, ותמורת ניסיון זה הוא נותן למעביד את פרי עמלו.
דוד טען עוד, שגם ללא התנאי המפורש, שעזיבת יוני ופתיחת עסק מתחרה, גרמו לסגירת העסק שלו.
ראשית, כיוון שיוני היה המנהל והעובד העיקרי, לא ניתן היה לקיים את העסק בלעדיו. דהיינו - עזיבתו של יוני היא עצמה סגירת העסק של דוד. שנית, אין מקום לשני עסקים מסוג זה באזור בו הם פועלים.
השולחן ערוך1 פסק שאין אומן יכול למחות בחברו שלא יפתח עסק מתחרה. אמנם לעשות פעולות בידיים על מנת למשוך לקוחות קבועים של העסק הראשון אסור2. על כן נראה שאילו הנתבע היה ממשיך להפעיל את העסק שלו, על התובע היה להיזהר שלא להציע ללקוחות שעבד איתם בעבר בעסק הקודם, שהוא יפיק את האירוע שלהם, והדבר גובל באיסור תורה3.
בעניין הסיבה לסגירת העסק - לדעת בית הדין, יוני עזב את העבודה מסיבות ענייניות של חוסר הסכמה מקצועית ולא ברמאות. בית הדין גם לא התרשם שעצם העזיבה של יוני את ניהול העסק אילצה את סגירתו, וזאת, למרות הבנת מקומו המרכזי בפעילות. כפי שדוד הדגיש בדיוני בית הדין, תגובתו האישית נבעה מתחושת פגיעה קשה באמון, ולדעת בית הדין תחושה סובייקטיבית זו היא למעשה הובילה את דוד לסגור את העסק, בנוסף כמובן לקשיים הטכניים. על כן, למרות עוגמת הנפש הגדולה שבית הדין היה רגיש אליה, אין בסיס לתביעת נזיקין.
לגבי תביעתו של יוני, יש להעריך שבאופן מעשי, כיוון שדוד סגר את העסק, ויוני הוא זה שייצג את העסק שבבעלות הנתבע כלפי חוץ, פניות שונות שבאופן מקורי נועדו לעסק של דוד מגיעות עתה ליוני.
אילו עסקו של דוד היה פעיל, בית הדין היה מורה לתובע להפנות לקוחות כאלו לנתבע, שכן אלו לקוחותיו. המצב בו הנתבע החליט לסגור את העסק, בהרגישו שהוא עומד מול שוקת שבורה, פוגע באפשרות התביעה מדין מזיק (ותביעה כזו גם לא הוגשה), שכן בשעה זו, הנתבע כלל אינו מפעיל עסק, ואינו ניזוק משימוש התובע בחוג לקוחותיו. עם זאת, אנו רואים לנכון, להדגיש עניין זה בפני יוני, שהנאתו מהשקעתו של דוד אינה מבוטלת.
על רקע הנקודה האחרונה, בית הדין הציע ליוני למשוך את תביעתו - מן השיקול המוסרי, בהסתמך גם על כך שהוא נהנה מהיכרות חוג הלקוחות של הנתבע עימו והיכרות זו בוודאי מביאה לו טובות הנאה משמעותיות.
סיכום
בית הדין דוחה את תביעות דוד כנגד יוני על סגירת עסקו ודרישתו לתשלום 'שכר לימוד'.
התביעה הבסיסית לקבלת שכר העבודה של יוני, היתה מוסכמת על הצדדים, ובאופן עקרוני מתקבלת על ידי בית הדין. מאידך, ההנאה שהפיק התובע מהיכרות של חוג הלקוחות של הנתבע עם התובע, מהווה שיקול מוסרי למשיכת התביעה של יוני. בהבינו עניין זה, משך יוני את תביעתו.
___________________________________________________________________
1 חו"מ סימן קנו סעיף ה
2 שו"ת חתם סופר ח"ה חושן משפט סימן עט
3 שו"ת במראה הבזק ח"ה תשובות קכ - קכא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
