ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- גירושין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
האם זה מותר על פי ההלכה הסכם כזה או שיש אפשרות אחרת לשלום בית ללא סכום ערבות?
תשובה:
ראשית, צדקתם מאד וישר כחכם שרצונכם לעשות שלום בית. לגופו של עניין, הסכם הכרוך בערבות מותר מצד ההלכה, אך הטוב ביותר הוא לפנות לבית הדין לפתוח תיק ולבקש מהם שיעשו לכם שלום בית. בית הדין מנוסה מאד בנושא זה של שלום בית, ויעזרו לכם בשמחה צעד אחר צעד בדרך המתאימה לכם וע"פ דרך התורה הנהוגה מדורי דורות.
גירושין הם תמיד מצב לא רצוי, גם אם לפעמים זהו הפיתרון הטוב ביותר למצב אליו נקלע הזוג. המשנה האחרונה במסכת גיטין (צ' ע"א) מביאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, מהי הסיבה המצדיקה גירושין. למסקנת הגמרא לא נחלקו אלא בזיווג שני, אולם בזיווג ראשון אין לאדם לגרש את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר. ואם גירש מסיבה אחרת - "אמר ר' אלעזר: כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות", והגמרא מוסיפה שהמשלח שנוא לפני המקום. לכן, אם לא מצא בה ערות דבר ישנו איסור תורה לגרש את אשתו, ולדעת הט"ז בית דין כופין עליו שלא להוציאה, אלא שאם בכל זאת עבר והוציאה הגירושין תופסין.
הדברים הובאו בשו"ע (קי"ט,ג'), והרמ"א הוסיף: "ודווקא בימיהם שהיו מגרשין בעל כרחה, אבל אם מגרשה מדעתה מותר". מקור דברי הרמ"א הוא באגודה, והט"ז חולק וכותב שאף אם מגרשה מדעתה הוא נקרא שנוא בעיני המקום. גם השו"ע כתב שם "ואין ראוי לו למהר לשלח אשתו הראשונה". לכן ודאי שעליכם לעשות כל השתדלות לחדש את האמון ולשקם את הזוגיות שלכם. יהי רצון שתצליחו בהשכנת שלום בביתכם, ותהיה ביניכם אהבה, אחוה, שלום ורעות כל הימים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
