ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
והנה, בעת ההפלגה בים פרצה סערה גדולה וסכנת טביעה ריחפה על האונייה. אותו הלילה, ליל ראש השנה היה. פנו הנוסעים לרבי אלעזר וביקשוהו להתפלל לה' שיצילם מהסכנה הנוראה.
ביקש רבי אלעזר שיעלוהו לסיפון, ושם צפה רבי אלעזר באופק והמתין לעלות השחר. והנה ברגע שעלה השחר, תקע רבי אלעזר בשופר, ומיד נח הים מזעפו.
אמר על כך רבי שמחה בונים מפשיסחא, משפט עמוק מאוד הנוגע ביסוד עבודת היום – 'חושבים אתם שרבי אלעזר תקע כדי להינצל מהסכנה. לא כך. רבי אלעזר חשב שאלו הרגעים האחרונים בחייו, והזדרז לתקוע כדי להספיק לקיים מצוות ה' לתקוע בשופר, וממילא הצילו ה' מהסכנה'.
נבאר: בכל חג חוזר ובא המאורע ההיסטורי הראשוני שבגינו נקבע החג. למשל, בפסח נאמר: "בכול דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, לפי שיציאת מצריים מתחדשת עתה שוב.
בראש השנה נברא העולם וניתנו החיים לאדם. נמצא שבראש השנה של כל שנה ושנה מחדש, העולם שב ונברא ומקבל כוחות חיים חדשים לשנה זו. בכניסת היום, כל כוחות החיים של השנה הקודמת חוזרים ונאספים חזרה לשורשם והעולם שרוי בתרדמה, ובשעת תקיעת שופר ה' שב ובורא ומעניק כוחות לעולם לשנה זו (תניא, אגרות הקודש יד).
במצב זה, אין לאדם עדיין כוח לפעול ולעשות בעולם, שהרי עדיין לא קיבל את מנת החיים שלו מהבורא, והאדם יכול לפעול רק בכוחות שאלוקים נתן לו. לכן בראש השנה, מי שפועל ויוצר הוא הבורא, ותפקידו של האדם רק להתבטל אליו ולקבל ממנו את מנת החיים שלו. זוהי ההמלכה העומדת ביסוד תפילות היום, שמרכזם – 'מלכויות, זיכרונות ושופרות', כי ה' הוא המולך ועושה הכול והאדם רק מתבטל אליו.
לפיכך, מצוותו של ראש השנה בשמיעת קול השופר, וכבר נפסק להלכה שמברכים: "לשמוע קול שופר" ולא "על תקיעת שופר" (שו"ע תקפה, ב), מפני שהשמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל חמשת החושים. בשביל לטעום ולמשש חייבים לעשות פעולה – הושטת היד או לעיסה. בשביל להריח חייבים לנשום. בשביל לראות לא צריך לעשות פעולה, אבל מאידך באופן טבעי יש לאדם עפעפיים לחסום את שדה הראיה ולמנוע ממנו לראות. השמיעה, לעומת זאת, אם אנו רוצים לא לשמוע, עלינו לשים את אצבעותינו באוזנינו. זו פעולה לא טבעית. אם האדם פסיבי לחלוטין, הוא שומע.
לכן, משינה אנו מתעוררים בדרך כלל בשעון מעורר, שבנוי על חוש השמיעה, כי גם כשהאדם פסיבי הוא שומע. והעולם מתעורר מתרדמתו בשמיעת קול שופר, ורמז רמז הרמב"ם בהלכות תשובה ג, ד – "תקיעת שופר רמז יש בו, כלומר: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם".
בראש השנה אנו שותקים ומקשיבים לקול האלוקי שבורא את העולם - "בעשרה מאמרות נברא העולם". בראש השנה גם נברא האדם. ה' העניק חיים לאדם כשנפח באפיו נשמת חיים. גם קול השופר נוצר על ידי שנופחים אוויר בשופר, ואנו השומעים מרגישים את נפיחת החיים באפינו.
בסיפור בו פתחנו, בליל ראש השנה היה רבי אלעזר בסכנת חיים, כפי שמכל העולם נאספים החיים הקודמים והוא עומד לדין. בעלות השחר תקע רבי אלעזר בשופר, ניצל, וקיבל חיים חדשים, כפי שכולנו מקבלים חיים בעת התקיעות. אך הדגיש רבי שמחה בונים – באמת מי שתוקע בשופר ונותן חיים זה הקב"ה, תפקידנו רק להתבטל אליו, לפיכך האדם צריך לתקוע כדי לקיים מצוות ה', ביטול לה', ולא כדי להרוויח רווחים.
בכל השנה אנו אצים ורצים במהומת החיים. מבולבלים, סחופים ומטורפים מהמוני עניינים ומעשים המוטלים עלינו. בואו נשתוק יום אחד, ונאזין ליוצר כול הקורא לנו בנשמתנו לשוב לטוהר הבסיסי שלנו. בשעת תקיעת שופר נקשיב בדממה, נחוש את השפע האלוקי הטוב ומחייה שמוזרם אלינו ונקבלו בשמחה ואהבה.
שנה טובה לתושבי נתניה ולכל עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
