ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה...".
המשנה ממשיכה ומסיימת בתפילה לבניין בית המקדש בקרוב ולהתחדשותו של יום הכיפורים, כיום שמחה וחידוש העבודה בקדושה ובטהרה:
"וכן הוא אומר (שיר השירים ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (פרק ד משנה ח).
הדיון ציבורי בסוגיא של שירת נשים התחדש עם סירובם של ארבעה צוערים להשתתף בטקס צבאי שבו הושמעה שירת נשים.
ברשותכם קוראים יקרים ננסה להאיר סוגיא זו באור קצת אחר.
הדיון התמקד בשאלה: האם יש בעיה הלכתית בשירת הנשים?
לא זו הנקודה המרכזית מבחינה ציבורית. הרי ברור שלו כל הציבור בישראל היה תורני, השאלה לא הייתה עולה על הפרק משתי סיבות:
הראשונה - לא היו מגייסים חיילות בזמן שאין הכרח של פיקוח נפש לעשות זאת.
(כמו לדוגמא, בימי מלחמת השחרור: בשנת תש"ז התיר סבא רבה שלי, שהיה הרב של מאה שערים ודיין בבית הדין של ירושלים בראשות הרב צפי פסח פרנק, לנכדתו להתגייס להגנה).
השנייה - איש לא היה מעלה בדעתו להזמין דווקא נשים לשיר לפני חיילים גברים.
השאלה כיום היא אחרת.
במציאות של ימנו, שבה מתנהלים החיים הציבוריים של מדינת ישראל, כשרוב הציבור איננו מחויב מרצונו לשמירת הלכה קלה כבחמורה, מהי הדרך לרומם את הציבור לחיים שיהיו מבוססים על ערכי צניעות, מכל הבחינות? צניעות - משמעותה שלא לבייש את מי שאין לו (לכן כולן לובשות בכלי לבן) וצניעות - שלא לבייש את מי שאין לו עדיין מספיק כלים רוחניים, כדי שיחייב עצמו לכל סימני השולחן ערוך ויהפוך אותם ל"אורח חיים".
יציאה הפגנתית מטקס ציבורי משמעותה הכרזה: "לי יש יותר ערכים ומטען רוחני מכם"! אין בה מן הניסיון ללכת לאורה של ההדרכה: "שלא לבייש את מי שאין לו".
קיימות דרכים הלכתיות להתמודד עם האתגר שהמציאות ה'בדיעבדית' מציבה בפני הלוחמים. לוחמים אלה, שמקדשים שם שמים וגורמים לכבוד הדת והתורה בשירותם הצבאי, עלולים לאבד את השפעתם החיובית, בגלל הניסיון להפגין את עקרונותיהם, מה שעלול להתפרש כהתנשאות. הרי השירות הצבאי ובעיקר הקרבי, מחייב התמודדות עם מצבים שאינם 'לכתחילה'.
רבני הציונות הדתית מעולם לא הדריכו את תלמידיהם "הפגינו" כדי שייעשה מאמץ להימנע ממצבים שכאלה.
מעולם לא ראינו את הרבנים הראשים כולל את הרב גורן, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל ויבל"א הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, יוצאים בהפגנתיות מטקס ציבורי כל שהוא, גם אם הייתה שם שירת נשים.
הדרך לחידוש העבודה בבית המקדש בירושלים לא עוברת שם, אלא במקומות שבהם מקפידים על צניעות במובן הרחב של המושג, במקומות שבהם מקפידים "שלא לבייש את מי שאין לו".
הבה נתפלל להתחדשותם של אותם ימים טובים לישראל, בב"א!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
