ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
אך כדי לזכות במחילה ביום הכיפורים אדם נדרש להרהר במעשיו, להתחייב להיות טוב יותר להבא ולא לחזור על משגי העבר. ברשימת החטאים שאנחנו אומרים בתפילות יום הכיפורים, יש דגש על הדיבור, על הרגליים שנשאו אותנו למעשה החטא ועל הידיים שהן לרוב המבצעות של החטא עצמו. הרשימה הזאת של איברי הגוף איננה מקרית או מטפורית. היא מתארת לנו את התחומים בחיים שבהם נדרשת מאתנו תשומת לב גדולה ונתבע מאתנו שיפור מתמיד, ולכן אלה גם תחומים שראויים להקדיש להם מעט לימוד והבנה.
חיים ומוות ביד לשון. הרבה פעמים קשה לנו מאוד להיזהר בדברים שאנו אומרים לאנשים, ולא פעם על אנשים אחרים. לעתים קרובות באמת נדמה לנו שאין מחיר לדיבור, ועם זאת, דיבור יכול לגרום נזק כבד מאוד. חז"ל אמרו שיש שלושה נפגעים מלשון הרע: המדבר, השומע והאדם שעליו הדברים נאמרים. לשון הרע היא רוצח סדרתי במובן זה. כולנו נכשלים בלשוננו מדי פעם, ורוב הזמן בלי כוונה רעה, ולמרות זאת, יש לדברים שנאמרים השלכות. כאדם שעוסק בהוראה ובדיבור כל הזמן, אני מודע מאוד לקלות שבה אפשר לומר אמירות שאינן מדויקות בתכלית הדיוק ופעמים רבות גם לא מצטיינות בתבונה רבה. אני באמת מתחרט על דברים כאלה שנאמרו שלא במקומם. זה סיכון מקצועי במקרה שלי, אבל זה גם סיכון לכל אדם.
זהירות בדיבור היא מחויבות שצריכה להיות בראש רשימת הדברים שאנחנו מתחייבים לעצמנו ביום הכיפורים שנשפר בעתיד. במובנים רבים, זאת המחויבות שיהיה הכי קשה לעמוד בה. אנחנו מורגלים בדיבור מינקות, ולכן אנחנו מדברים מתוך הרגל. ראיתי פעם שלט שנכתב עליו "אל תפתח את הפה אלא אם כן המוח הופעל". דברים נכוחים מאלה לא שמעתי.
הרגליים שלנו נעות במהירות כשאנחנו נלהבים לקראת היעד שלנו. דוד המלך אמר על עצמו שרגליו באופן אוטומטי כמעט מובילות אותו לבית התפילה ולבית המדרש. רגלינו נושאות אותנו למקום שבו אנחנו רוצים להיות באמת. לכן הן קנה המידה האמיתי ליעדים ולשאיפות שלנו. הן מגלות מה חשוב לנו בחיים, מה אנחנו באמת מעריכים ולמה אנחנו מעניקים עדיפות. הרגליים שלנו והמקום שאליו הן נושאות אותנו לא מאפשרים לנו לרמות את עצמו בדברי צדקנות שאנחנו משמיעים לעתים. לפעמים אנחנו הולכים למקומות שאנחנו לא צריכים להיות בהם ומשתתפים בפעילויות שלא ראוי שנשתתף בהן. הרגליים שלנו הביאו אותנו לשם וכך גילו לנו את הכוונה האמיתית שלנו וחשפו בפנינו חולשה שהעדפנו להתכחש לקיומה. הצעדים שלנו צריכים להיות זהירים מאוד ומדודים מאוד!
יום הכיפורים מלמד אותנו גם לשמור על ידינו מלעשות רע. מתוך חיפזון ותסכול אנחנו מכים באנשים שנדמה לנו שפגעו בנו או העליבו אותנו. האויבים הגדולים של משה ואבות הטיפוס של הרשעים בתורה, דתן ואבירם, מוצגים בתורה כשני אנשים שמכים זה את זה. לדאבון הלב, אנחנו חיים באווירה של אלימות בחיי היומיום, מחצר בית הספר ועד מגרש החנייה וכלה באלימות במשפחה. ביסודו של דבר, יום הכיפורים מלמד אותנו לשמור על שתיקה חוץ ממקרה שבו יש צורך בדיבור, לצעוד לאט ובכיוון הנכון ולשמור את הידיים שלנו לעצמנו בכל נסיבות החיים כמעט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
