ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחזרה על הסיפור השקרי בעליל הזה שכנעו הערבים את עצמם שהיהודים הם פולשים שבאו לארץ-ישראל רק לאחרונה ושאין להם שום זכות או תביעה לגיטימית על "מולדתם" ועל שטחיה.
כל זמן שהנרטיב הזה נמשך ומתחזק, קשה לראות איך אפשר להתחיל תהליך שלום או להגיע להסדר מדיני. הכחשות דמיוניות ועיוותים של עובדות היסטוריות מובילים בסופו של דבר רק לעוד עימותים ולאלימות. כל זמן שהתמונה המדויקת, לא רק של אירועי ההווה אלא גם של התרחשויות העבר, אינה זוכה להכרה מצד שני הצדדים בסכסוך, ההיגיון והמציאות לא משאירים שום סיכוי למציאת פיתרון קבע בכנסים, מפגשים, תוכניות או הצעות, ולא משנה כמה טובות הכוונות של יוזמיהם.
בלבה של ההבנה הנכונה של אירועי העבר וההיסטוריה נמצאת הידיעה שהיהודים חיו וישבו בארץ-ישראל אלפי שנים לפני צמיחת האיסלם וכניסת הערבים לזירה. התביעה שלנו על הארץ איננה מבוססת על השואה (הטעות המפורסמת של אובמה בנאום קהיר) או על החלטות האו"ם (הטעות הדיפלומטית המתמשכת של ישראל) אלא על העובדה שהיהודים התיישבו בארץ-ישראל בימי יהושע ומאז היה להם קשר רציף עם ארץ-ישראל.
בשמחת תורה הקדשתי זמן ללימוד ספר עזרא. השתמשתי במהדורה של "דעת מקרא" שפרסם מוסד הרב קוק כדי לקרוא את הטקסט ולהבין אותו. אחד הדברים המרתקים ביותר במהדורה הזאת הוא האוסף העשיר של החותמות, השברים והמטבעות מתקופת בית ראשון ובית שני שמופיע בספר הדק למדי.
התרשמתי במיוחד מצילומי המטבעות העתיקים של המדינה היהודית באותה עת שהופיעו בספר. שוב הבנתי, ואולי בפעם הראשונה הבנתי באמת, שכל המטבעות שמשמשים במדינת ישראל המודרנית היום הם העתקים של המטבעות ששימשו את היהודים בארץ-ישראל לפני אלפי שנים.
הנבל על מטבע חצי השקל הוא אותו נבל שהופיע על המטבעות והחותמות בתקופת בית ראשון. הלולב והאתרוג שמופיעים על מטבע השקל היום הופיעו על השקל גם בתקופת המקדש. כותרת העמוד בחמישה שקלים הופיעה על מטבעות בתקופת המקדש, וכך גם עץ התמר שמופיע היום על מטבע עשרת השקלים.
משום-מה, כשהבנתי את הרציפות הזאת בחיים היהודיים בארץ-ישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי במטבעות שלנו, נמלאתי מרץ וגאווה. ההבנה הזאת חיברה בשבילי הרבה נקודות וחיזקה בי שוב את סיפור הקשר בין עם ישראל לארץ-ישראל.
המטבעות האלה לא ישכנעו את אויבינו בצדקת המאבק של עם ישראל. אך אין ספק שיש להם ערך בשכנוע יהודים בצדקת המאבק שלנו. אין מחסור בבורות ובשנאה עצמית בעולם היהודים המתבוללים שסוגדים לאלילים ולאידיאלים של התקינות הפוליטית ולכללי מוסר אופנתיים. אם אנחנו לא נטרח להכיר את הסיפור שלנו ולהאמין בזכותנו על ארץ-ישראל, אין סיבה לקוות שאחרים יאמינו בו.
כשהייתי ילד קטן שמתי לב שאבי שמר את הבולים מהמכתבים שקיבל ממשפחתו בפלשתינה שתחת שלטון המנדט הבריטי. הוא הסביר לי, על רקע הבולים האלה, איזו משמעות יש בעיני היהודים למגדל דוד ולהר הבית, כפי שהם מיוצגים בבולים, ואיזו משמעות צריכה להיות להם בעיניי. דומני שזה היה שיעור ההיסטוריה הראשון שלמדתי בחיי הצעירים.
כוחם של הבולים האלה עזר לי לעצב את חיי ואת תפיסותיי, ובסופו של דבר, גם את עתידי. זה נכון גם לגבי מטבעות הכסף בישראל. הם לא רק הילך חוקי בשוק. הם חלק מההיסטוריה שלנו ומהנרטיב על הקשר שלנו לארץ-ישראל ועל זכותנו עליה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
