ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
בזמן הנסיעה, חשב רבי חיים יעקב - מילא אני חייב לצאת מהארץ, אבל מה האבנים אשמות? ומיד נטל את האבנים וזרקם חזרה לאדמת הארץ הקדושה.
לעומתו, מצינו גדולי ישראל אחרים, שנטלו עימם אבנים מהארץ לחו"ל בכדי לינוק שם מקדושת הארץ, לדוגמא - בבגדד הייתה קבועה במזוזת הפתח של בית הכנסת הגדול אבן מהארץ, אותה הביא הבן איש חי בשובו ממסעו בארץ, ולאחר שנישקו את המזוזה נישקו גם את האבן.
ואכן במהלך הדורות, חיפשו תמיד יהודים למצוא דרכים לינוק מקדושת הארץ גם בחו"ל, למשל: יש שנטלו מעט מעפר הארץ לפזר על הגוף בעת הקבורה, וכך נהג הנודע ביהודה, לקיים מה שנאמר: וכיפר אדמתו עמו. הנצי"ב היה משתדל ליטול אתרוג שגדל בארץ ישראל. מנהג ישראל לאכול משבעת המינים בט"ו בשבט, אמנם לא הייתה אפשרות לאכול מפירות הארץ ממש, לכן למצער נהגו ישראל לאכול מפירות שנשתבחה בהם הארץ הנכספת.
ואכן, מצינו מקור לכך, שגם במרחקים אפשר לינוק מקדושת הארץ, בכלל שבידינו שאין הנבואה שורה כי אם בארץ ישראל, אך אפשר גם להתנבא בחו"ל בשביל ארץ ישראל (כוזרי ב, יד).
ובפשטות, כלל זה של יניקה מקדושת הארץ גם בחו"ל, מקורו מתחילת פרשתנו - "ויאמר ה' אל אברם, לך לך ... אל הארץ אשר הראך". אם כך הנבואה הראשונה לאביהם של ישראל נאמרה בחו"ל בשביל ארץ ישראל.
אך כאן חשוב שנעמיק יותר בפרשתנו. יש המסתפקים בקדושה המסוימת שהם יונקים מהארץ בהיותם בחו"ל, וחושבים שלא צריך להגיע לארצנו הקדושה כ'פשוטו'. אך אדרבה מפרשתנו אנו למדים, שברגע הראשון בו מופיע אביהם של ישראל בתורה מיד מצטווה הוא ללכת לארץ כ'פשוטו'. וכפי שנאמר בשם אברהם בבראשית רבה (לט) - "מוטב ללין במדבריות של ארץ ישראל ולא ללין בארמונות של חו"ל".
ואכן בפעם הראשונה בה התגלה המגיד למרן הבית יוסף, מיד ציווה לו ולחבורתו לעלות לארץ ישראל. גם הבעש"ט הקדוש, שקיבל כתבים של רזי תורה מרבי אדם בעל שם נאמר לו בפעם הראשונה, שטוב שיעלה לארץ. ממחשבה זו לא התייאש כל ימיו, וכפי שכתב לרבי גרשון מקיטוב - "כי ה' יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל". וכך נהג הגר"א שכתב - "ואני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה... חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך. כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה".
השבת חשוב שנתחזק באהבת הארץ גם אנו יושבי הארץ הקדושה, וכפי שנהג אברהם שבהיותו כבר בארץ, בנה מזבח כהודאה לה' על בשורת הארץ ובשורת הזרע (רש"י ז). וכך נהגו האמוראים שהיו מחבבים את הארץ ומנשקים את עפרה לקיים מה שנאמר: "ואת עפרה יחוננו" (כתובות קיב). "ואם הארץ תהיה חביבה, ישמרו מצוות ה' שלא יגלו ממנה (אבן עזרא דברים ג).
ואמר רבי יונתן איבשיץ (אהבת יהונתן הפטרת בלק) - "כאשר יעברו עליהם כמה צרות ולא יעזבו את ה' ואת נחלתם הארץ הקדושה, וזה יהיה עיקר תשובתם... ועיקר חטאם בזמן הבית היה ירידתם למצרים... ולכן תהיה תשובתם לעתיד שלא ינטשו את נחלתם".
"מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק, והוא מקרב עת בוא תקוותנו..." (כוזרי ה, כז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
