ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
כאדם יודע ספר התפתה שמעון והחל לעיין בספרים חיצוניים. הוא החל להעמיק בספרי הכפירה ומיעט בנסיעותיו לרבי מוטל'ה, עד שחדל לפקוד את החצר לגמרי. כולם הרגישו בתחילה בחסרונו והצטערו על כך, ובמשך הזמן נשכח מליבם. אבל הרבי לא שכחו, ולמרות המרחק הגשמי ביניהם כל מעשיו של שמעון היו ידועים לו.
שמעון הלך מדחי אל דחי. הוא הפסיק להתפלל, לא הקפיד על שמירת שבת והחל לזלזל בכשרות. הרבי עדיין קיווה ששמעון ישוב מדרכו הרעה וחשב בליבו: "הנה מתקרבים ימי הסליחות ובהם בוודאי יתעורר שמעון לתשובה", אבל היצר הרע עמד בדרכו ולא הניח לו לחזור.
המתין הרבי ליום הדין. ביום האחרון שלפני ראש השנה עברו עשרות חסידים ברגל ובמרכבות דרך אחוזתו של שמעון בדרכם אל הרבי מטשרנוביל. שמעון התבונן בעוברים וידע לאן פניהם מועדות. לרגע תקפוהו געגועים אל הרבי ואל החסידים, אך הוא נופף בידו בתנועת ביטול והסב את ראשו מהם בחיוך מלגלג.
בראש השנה לא הלך שמעון לבית הכנסת ואף לא התפלל בביתו. ראשו ורובו היו שקועים בספרי המינות. הרבי היה מודאג מכך שהחסידים זנחו את שמעון והשתמטו מהערבות כלפיו והדבר מאוד העכיר את רוחו. החסידים הבחינו בדאגתו של הרבי ולא ידעו מה פשרה. "מילא", אמר הרבי בליבו, "הנה יום הכיפורים קרב ובא, ובוודאי היום הקדוש יחזיר את שמעון למוטב".
עשרת ימי התשובה חלפו. בשעה שכל הציבור הכין את עצמו לתפילת 'כל נדרי' ישב שמעון ליד שולחנו, עישן את מקטרתו ושתה לו תה בעצלתיים. בעיצומו של יום הכיפורים הלך שמעון בשדותיו והשגיח על הפועלים הנוכריים הקוטפים ירקות.
הדבר חרה מאוד לרבי מוטל'ה. הוא ידע כי מעתה לא תהיה לו מנוחה עד ששמעון ייטיב את דרכיו וייחלץ מיוון המצולה שבתוכו שקע. החסידים הבחינו שוב בצערו של הרבי ושוב תמהו, הרי יום הכיפורים הוא יום טוב לישראל?!
גם בימי השמחה של סוכות היה הרבי שקוע בקדרות למורת רוחם של חסידיו. איך ייתכן שהרבי הקדוש שפוף מצערו בימי השמחה המובהקים ביותר?!
"אמתין לו עד הושענא רבה", החליט הרבי בליבו וקיווה שתפילתו תשפיע הפעם.
יום לפני הושענא רבה ציווה הרבי לרתום את סוסיו ויצא עם עגלונו לעבר אחוזתו של שמעון. בשעת לילה מאוחרת הגיע הרבי לאחוזה הרחבה. כולם נמו את שנתם. רק בחדרו של שמעון דלק האור. הוא ישב בגילוי ראש והגה בספרי אפיקורסות.
רבי מוטל'ה נכנס בלאט לחדר. שמעון שמע קול רחש מאחוריו והסב בבהלה את ראשו. כאשר ראה את דמותו של הרבי תדהמה עצומה ובושה נוראה אחזו בו וכמעט שהתעלף מרוב פחד. רבי מוטל'ה בכבודו ובעצמו נמצא בחדרו! הוא לא היה מסוגל להוציא הגה מפיו. לבסוף התעשת, מיהר לעבר הרבי וקרא: "האם זה אתה, הרבי, או שעיניי מתעתעות בי?"
הוא היה כה המום עד שרצה למשש את הרבי, אבל לא העז לעשות כן.
"באתי להוציאך מיוון מצולה", אמר הרבי והתבונן בשמעון במבט של כאב וחמלה, "אני הוגה בך יומם ולילה ואין לי מנוחה, שמעון".
שמעון הרכין את ראשו ושתק.
"אם יש לך איזו קושיה, תשמיע אותה בפניי ואני אתרץ לך", אמר הרבי.
שמעון התעשת וחזר לעצמו. הוא החל להשמיע באוזני הרבי את כל קושיותיו על התורה ועל האמונה, כאשר הוא מצטט מדברי הפילוסופים. הרבי האזין לכל דבריו בסבלנות והחל להשיב על כל קושיותיו. במשך שעה ארוכה הצליח ליישב לשמעון את כל ספקותיו עד שנחה דעתו. כאשר עמד שמעון על טעותו פרץ בבכי וביקש מהרבי שייתן לו דרך תשובה.
"עליך לבחור כעת בדרך חדשה", אמר הרבי, "ואם תבטיח לי שתלך מעתה בדרך התורה והחסידות, אבטיח כי אשא באחריות בעבורך וכל מעשיך יכופרו!"
הרבי שב לביתו בשמחה לראשונה מאז החל חודש תשרי. כאשר נכנס חג שמחת תורה רקד במעגלים עם חסידיו ושמחתו פרצה את כל הגבולות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
