ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
נפ"מ נוספת תהיה במקרה שחתמו קודם לכן על שטר שאם תתעורר בעיה יוכלו להתדיין גם בערכאות, והנתבע הוא גברא אלמא שלא רוצה לבוא לבית דין, וכך כתב היש"ש (שם): "ומצאתי במרדכי פרק מרובה (סימן ע"ד) בשם ר"י, דק"ל כמו שכותבים בהרשאות, שיש לו לדון בכל בית דין שירצה, בין בדיני ישראל בין בדיני אומות, דאי אינש אלם הוא, ואינו יכול לכופו בדיני ישראל, מותר לכופו בדיני אומות העולם. והא דאמר בפרק המגרש (גיטין פ"ח ע"ב) לפניהם ולא לפני גוים, היינו היכא שיכול להכריחו בדין ישראל. אמנם מצאתי בשם ר' מאיר, דאין מותר להכריח בידי גויים אלא אם כן יתירו בית הדין, או ראשי הקהל. וכן כתב המיימוני בסנהדרין (פכ"ו ה"ז) שאם לא רוצה לבא לבית דין, נוטל רשות מבית דין ומציל בדיני גוים מבעל דינו עכ"ל. ולפי דעתי נראה, שמהר"ם לא עלה על דעתו לחלוק על ר"י, כי מאחר שהתנה כך בשטר ונתן לו רשות לדון בערכאות של גוים, פשיטא דלעניין זה מועיל, שאין צריך ליטול רשות, ולא הוה כמתנה על מה שכתב בתורה. אלא שעוקר קצת התקנה שנהגו בבתי דינים שבישראל, שלא לדון בפניהם אלא ע"י רשות, אם כן היכא שמתנה בשטר, פשיטא שמהניא. וכן מה שכתב המיימונ"י, שצריך רשות בית דין, לא איירי אלא כשלא כתוב בשטר. וכן יראה להדיא מתשובת הרא"ש (כלל ס"ח סימן י"ג) שהביא הטור סימן ס"א".
כלומר דווקא היש"ש לשיטתו שנטילת הרשות מבית דין היא מטעם תקנה ולא מטעם הפקר בית דין הפקר, ניתן לומר שאם לא רוצה לבוא עמו לבית דין יכול לילך לערכאות ללא רשות בית דין. אך אם הרשות היא מטעם שליחות או מהטעמים האחרים חתימה על שטר כזה לא תועיל. התומים כותב שחתימה על שטר כזה מועילה שאם כבר הלך ודן בדיניהם והתחייב יותר מדין תורה, שאינו יכול לתבוע חזרה את ההפרש. לרמ"א הסיבה היא שהוי כקניין לקבל עליו קרוב או פסול אם לא חזר בו ונפסק הדין שאינו יכול לחזור בו, אך לדעת התומים אין חילוק ומעיקר הדין היה יכול לחזור בו גם לאחר פס"ד, אלא שמאחר וכבר הלך ועבר האיסור של שימת אויבינו פלילים, אם כן כשחוייב בדיניהם כיון שהלך אדעתא דהכי אינו יכול לחזור בו. לכן נראה שלתומים הרשות היא מטעם הסיבה השניה שהזכרנו שהיא הזילות של דין התורה וכו'.
א. סיכום
לסיכום נראה לחלק הדין לג' סוגי נתבעים:
1. שומר תו"מ.
2. מחלל שבת בפרהסיא.
3. חברה מסחרית או ממשלתית.
1. נתבע שומר תו"מ המסרב לבוא לבית דין חובה על התובע ליטול רשות מבית דין.
2. נתבע מחלל שבת בפרהסיא, פסק המנחת יצחק (ח"ט, סי' קנה) כך: "וע"ד אשה ישראלית מחללת שבת בפרהסיא, וגם בנה מחלל שבת ודר עם נכרית ל"ע, ועזבה את הדירה בחוב כמו אלפיים דולר, והאגודה הבונד כתבו לה מכתב קשה לשלם החוב, ולא צייתה להם, ובזה כתב כבודו דיש לו רשות לילך לדיניהם, דהנה קיי"ל מחלל שבת בפרהסיא הוי כמומר לכל התורה כולה, ואיתא בש"ע (חו"מ סי' כ"ו) בכסף הקדשים (סק"א בסופו) וז"ל שבפשיטות כל מומר גם ששייך בו אף על פי שחטא ישראל הוא מכל מקום לגבי משפט הו"ל כנכרי ממש לדון ליהודי כנגדו, בין כפי זכותו על פי חוקי התורה הקדושה בין כפי זכותו על פי ערכאות של גויים, ובבחינת כן משפטיך אתה חרצת, שכך הוא לגרעון זכותו שהרי יכול לאבד ממון עצמו כרצונו". עכ"ל. דעת המנחת יצחק לדונו כגוי לעניין שמותר להוציא ממנו בערכאות יותר מדיני ישראל, אך גם בזה צריך ליטול רשות מבית דין 1 .
3. חברה מסחרית כגון חברות ביטוח או חברה ממשלתית נראה שלמיקל יש מקום לסמוך על השיטות המקילות, הן על אלה המפרשנות את דעת הרמב"ם ושו"ע להקל היכא דאיכא אומדנא ברורה היכא שלא יבוא לבית דין (כסף הקדשים, כנה"ג), והן כיון שבד"כ חתומים הסכמים בהם כתוב שידונו לפי כללים וחוקים מסויימים ובבית דין של ערכאות שאז אין צורך בהפקר בית דין הפקר (יש"ש) [וכן מפורש בתומים (סימן כו ס"ק ב') וז"ל "אפילו לא הלך כלל בדיני אומות העולם רק השטר שכתב היה עשוי בדתי גויים הרי קבל על עצמו דיני גויים"], והן מצד ההשוואה לגברא אלמא שלא יבוא לבית דין שלחלק מן הפוס' אין צריך ליטול רשות מבית דין (כנה"ג לדעת רא"ש וטושו"ע). אולם ודאי שלכתחילה נראה שאין כדאי לסמוך על זה, לפי שנראה מרוב הפוס' שגם בכהאי גונא בעינן ליטול רשות מבית דין, וגם אין זו טירחה רבה, ראוי לעשות כן.
[דברינו נכתבו להלכה אך לא למעשה, ולמעשה צריך לבדוק מהו המנהג כיום, שיתכן שאם גם שלומי אמוני בית ישראל היראים נוהגים במקרה זה לילך לערכאות של גוים בלי רשות מבית דין, וסומכים על הדעה המקילה של רב פלטוי גאון והרא"ש, על כגון זה נאמר מנהג עוקר הלכה, או שמא כיון שמדובר באיסור תורה של "לפניהם" דהוי חילול ה', הוי איסורא ובזה לא אמרינן מנהג עוקר הלכה, וצ"ע] 2 .
^ 1.לפי הגרז"נ גולדברג אין צורך לטול רשות דוקא מבית דין שדן בפועל בד"ת, אלא כל ג' הכשרים לדון יכולים להזמין את הנתבע לחתום על שטר בוררות, ומשלא ייענה לפנייתם פעם אחת, יתנו רשות לתובע לתבוע בערכאות. עיין בביכורי אביב תשובה ה' בהערת השוליים.
^ 2.אכן, אח"כ שאלתי את הגר"י סילמן בעל הפתחי חושן המכהן כאב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ ואמר לי שכך הם נוהגים במקרה וברור שהנתבע לא יבוא לבית דין אין צורך בתביעה ובית דין מתירים מיד. גם הגרא"י כלאב אב"ד הרבני אזורי ירושלים אמר שכן המנהג. ואם בבית המשפט פסקו לטובת התובע יותר ממה שמגיע לו בדין תורה, אמר לי הגר"י סילמן שהוא מחויב להחזיר את ההפרש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
