ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
פעם אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי והגיע לשולחן הסדר באיחור. לשאלת אביו לפשר האיחור, השיב רבי אברהם מרדכי: ילדו הקטן (שהתפרסם לימים כבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא – מלאך הברית ובשורת הגאולה, ונאלצתי להתעכב ולפייסו.
השתומם החידושי הרי"ם ושאל – למה לא הראית לו אותו?
כולנו נשמח לראות מלאכים, אך האמת היא שביכולתינו לראות אותם תדיר, אלא שמשום מה אנו בוחרים שלא לראותם.
בתחילת פרשתנו – אברהם רואה מלאכים, לוט רואה מלאכים, אך האם המלאכים התגלו לאברהם ונעלמו?
האמת היא, שהמלאך מבטיח לאברהם מפורשות: "שוב אשוב אליך, כעת חיה, ולשרה בן". המלאך עתיד לחזור בזמן לידת יצחק. אך בפועל, למרבה הפלא, הופעתו של המלאך בשנית נעדר מהתיאור על לידת יצחק.
המפרשים מרגישים בקושי ונדחקים לתרץ. הרמב"ן מתרץ – הכוונה שהשנה תשוב, כמו 'לתשובת השנה'. רש"י מבאר - לא המלאך ישוב אלא הקב"ה ישוב, בשליחותו של מקום דיבר המלאך. פירושים אלו נדחקים מאד בפשט הכתוב.
אולם אפשר לומר בפשטות – המלאך שב בלידת יצחק. המלאך הוא נשמת יצחק. מלאך זו ישות/ מהות רוחנית. הנשמה של כל יהודי היא מלאך, חלק אלו- ק ממעל. הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת לנו, שהמלאך שבישר על לידת יצחק הוא מיכאל, שרם של ישראל. יצחק, הילד היהודי הראשון והיחיד בימיו, מקפל בנשמתו את כל נשמת ישראל. ממילא, נשמתו היא נשמת ישראל. המלאך של ישראל, פירושו, המהות של נשמת ישראל, אם כך – מיכאל ונשמת יצחק חד הם. המלאך שב בדמות בנה של שרה – יצחק.
סיוע לדברים, אפשר למצוא בפירושו של 'אור החיים' הקדוש, המבאר שהמלאך השתמש בביטיו הכפול – "שוב אשוב", כי נשמת יצחק הגיעה בשני שלבים. בתחילה קיבל יצחק נשמה שלא היה בכוחה להוליד ילדים, אך בעת העקידה פרחה הנשמה הראשונה ויצחק קיבל נשמה שבכוחה להוליד ילדים, ומיד באותה שעה נולדה רבקה אשתו. אם כך, המלאך שב בשלבים בלידת יצחק.
כעת נוכל להבין נקודה קשה נוספת בתורה. בפרשת העקידה מצטווה אברהם על העקידה ישירות מפי ה'. ואילו בעת שהצטווה להשאיר את יצחק בחיים, וכן בעת שמובטח שבזכות העקידה יתרבה זרעו, נאמרים הדברים רק מפי מלאך. כעת מובן, כי בשעה שהוטל על יצחק להישאר בחיים, נכנסה לגופו של יצחק נשמתו, נשמת ישראל, המלאך של ישראל. נשמה זו היא הנשמה/ המלאך שתעמיד את זרע ישראל.
מלאך זה חי בנשמת כל יהודי. כל יהודי שאנו פוגשים הוא מלאך. מלאך פנימי וקדוש יותר מכל מלאכים, כפי שכתוב שלעתיד לבוא בעת הגאולה – "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". שהמלאכים ישאלו את עם ישראל – מה הקב"ה עושה, כביכול, בחדריו הפנימיים. כי נשמתנו דבוקה בו ופנימית יותר מכל המלאכים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
