ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. תרומות ומעשרות
ב. ערלה
ג. חרקים
בעדכון זה נעסוק בנושא תרומות ומעשרות בלבד, בגלל השנוי שחל בחלק מהיבול החל מראש השנה תשע"ב.
תרומות ומעשרות
איסור חמור הוא לאכול מיבולי ארצנו הקדושה שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות. הפירות הללו נקראים: טֶבֶל, שהאוכלם חייב במיתה בידי שמים. אמנם, בזמן הזה שעדיין לא כל עם ישראל מקובץ בארצו, האיסור הוא מדרבנן, ולמרות זאת, זהו איסור חמור שצריך לעשות את כל ההשתדלות כדי להימנע ממנו ולאכול פירות וירקות "מתוקנים", שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, ואפילו במקרה של ספק רחוק, צריך בכל אופן להפריש תרומות ומעשרות.
חשוב לזכור כי גם עצי פרי בגינה פרטית צריכים הפרשת תרומות ומעשרות
בשטח אפשר למצוא פירות וירקות רבים הנמכרים במקומות שאינם מפוקחים (כלומר, ללא תעודת כשרות בתוקף). יתכן מאוד כי פירות וירקות אלו הם טבל, ובודאי שיש להחשיבם לפחות כספק טבל.
בהערת אגב נציין, כי גם אם בעבר היה ידוע שהכל בסדר כי "בתנובה מפרישים תרומות ומעשרות", הרי שמזה כעשור, כפי שתנובה עצמה פרסמה באתר שלה, מחלקת שיווק הפירות והירקות שלה אינה פעילה, והיא אינה מפקחת עוד על נושא תרומות ומעשרות בתוצרת זו.
אז מה עושים?
צריך לדעת שאין שום בעיה בכך שהקונה עצמו יפריש תרומות ומעשרות בכל מקרה שהוא מסופק אם אכן הופרשו תרומות ומעשרות כראוי. בשל כך, אפשר לקנות בלי חשש גם במקום שאינו מפוקח כלל וכלל ולהפריש בעצמנו תרומות ומעשרות, אף שיש עדיפות לקנות במקום שיש בו תעודה ולחזק את הציבור המקפיד להפריש תרומות ומעשרות כדין.
בציבור יש רתיעה חזקה כשניגשים להפריש תרומות ומעשרות.
אל דאגה! האמת היא, שזה כלל אינו דבר מסובך לעשותו.
הלכות הפרשת תרומות ומעשרות
1. מפירות וירקות שהם טבל בודאי, יש לברך לפני הפרשת התרומות והמעשרות.
2. בכל מצב של ספק, יש לבצע את ההפרשה בלי לברך עליה.
3. אין להפריש בשבת או ביו"ט!
4. ההפרשה כוללת תמיד ארבעה דברים שונים, הנקראים מתנות.
שלוש מתנות קבועות ומפרישים אותן בכל שנה ושנה
א. תרומה גדולה.
ב. מעשר ראשון.
ג. תרומת מעשר (מעשר מן המעשר).
המתנה הנוספת משתנה משנה לשנה בהתאם לשנות השמיטה: בשנה הראשונה לאחר השמיטה, בשניה, ברביעית ובחמישית מפרישים מעשר שני, ולאחר ההפרשה יש לבצע "פדיון מעשר שני", הואיל וגם היום אסור לאכול פירות אלו.
בשנה השלישית לאחר השמיטה ובשנה השישית מפרישים מעשר עני.
לפני כחודש עברנו משנת מעשר עני (שנה ג') לשנת מעשר שני (שנה ד'). אולם שינוי זה אינו משפיע על כל סוגי היבול, אלא רק על ירקות שדה שאנו קובעים את שנת השתייכותם לפי זמן הקטיף שלהם. שונים מהם הם פירות העץ, ששנת שייכותם נקבעת על פי זמן החנטה של הפרי. כלומר, מלפפון שנקטף בערב ראש השנה, שייך לשנת מעשר עני. אם היו קוטפים אותו במוצאי ראש השנה, הוא היה שייך כבר לשנת מעשר שני.
חשוב להכיר את חשבון השנים, מאחר שאסור להפריש מיבול שנה אחת על חברתה.
נכון להיום, ראש חודש חשוון תשע"ב, חלק מהירקות שייכים לשנת מעשר עני וחלק שייכים כבר לשנת מעשר שני, ויש לבדוק בהתאם לכל מין וזמן לקיטתו.
באופן כללי אפשר לומר, שעכשיו כל ירקות השדה הטריים שייכים כבר לשנת מעשר שני (שנה רביעית), פרט לתפוחי אדמה, לגזר ולבצל, שיתכן מאוד שנלקטו בשנה שעברה ויש להפריש מהם מעשר עני.
ההפרשה למעשה
1. מרכזים את הפירות שמהם רוצים להפריש, בשקית או בכלים, כשכל מין מסודר בפני עצמו.
2. מכל מין מוציאים קצת יותר מאחוז אחד של הפרי (מתוך 100 גרם מלפפונים, צריך להוציא קצת יותר מגרם אחד. מתוך ק"ג אחד, צריכה להוציא קצת יותר מ- 10 גרם. ומתוך 10 ק"ג מוציאים קצת יותר מ- 100 גרם). אין להוציא יותר מהכמות הזאת, מאחר שאין בזה שום מצווה וזה קרוב להיות "בל תשחית".
3. אם מפרישים מטבל ודאי מברכים לפני אמירת נוסח ההפרשה. אם מפרישים מספק, אין לברך אלא רק לומר את נוסח ההפרשה. כאשר מפרישים מכמה מינים שונים בבת אחת, יש להקדים ולומר כי "כל מה שאומר, יחול כל מין על מינו".
4. את התרומה ותרומת המעשר (המעט יותר מאחוז שהפרשנו) עוטפים בשתי שקיות ומשליכים לאשפה.
כעת הפירות והירקות מתוקנים, ואפשר לאוכלם באופן חופשי.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








