ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. תרומות ומעשרות
ב. ערלה
ג. חרקים
בעדכון זה נעסוק בנושא תרומות ומעשרות בלבד, בגלל השנוי שחל בחלק מהיבול החל מראש השנה תשע"ב.
תרומות ומעשרות
איסור חמור הוא לאכול מיבולי ארצנו הקדושה שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות. הפירות הללו נקראים: טֶבֶל, שהאוכלם חייב במיתה בידי שמים. אמנם, בזמן הזה שעדיין לא כל עם ישראל מקובץ בארצו, האיסור הוא מדרבנן, ולמרות זאת, זהו איסור חמור שצריך לעשות את כל ההשתדלות כדי להימנע ממנו ולאכול פירות וירקות "מתוקנים", שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, ואפילו במקרה של ספק רחוק, צריך בכל אופן להפריש תרומות ומעשרות.
חשוב לזכור כי גם עצי פרי בגינה פרטית צריכים הפרשת תרומות ומעשרות
בשטח אפשר למצוא פירות וירקות רבים הנמכרים במקומות שאינם מפוקחים (כלומר, ללא תעודת כשרות בתוקף). יתכן מאוד כי פירות וירקות אלו הם טבל, ובודאי שיש להחשיבם לפחות כספק טבל.
בהערת אגב נציין, כי גם אם בעבר היה ידוע שהכל בסדר כי "בתנובה מפרישים תרומות ומעשרות", הרי שמזה כעשור, כפי שתנובה עצמה פרסמה באתר שלה, מחלקת שיווק הפירות והירקות שלה אינה פעילה, והיא אינה מפקחת עוד על נושא תרומות ומעשרות בתוצרת זו.
אז מה עושים?
צריך לדעת שאין שום בעיה בכך שהקונה עצמו יפריש תרומות ומעשרות בכל מקרה שהוא מסופק אם אכן הופרשו תרומות ומעשרות כראוי. בשל כך, אפשר לקנות בלי חשש גם במקום שאינו מפוקח כלל וכלל ולהפריש בעצמנו תרומות ומעשרות, אף שיש עדיפות לקנות במקום שיש בו תעודה ולחזק את הציבור המקפיד להפריש תרומות ומעשרות כדין.
בציבור יש רתיעה חזקה כשניגשים להפריש תרומות ומעשרות.
אל דאגה! האמת היא, שזה כלל אינו דבר מסובך לעשותו.
הלכות הפרשת תרומות ומעשרות
1. מפירות וירקות שהם טבל בודאי, יש לברך לפני הפרשת התרומות והמעשרות.
2. בכל מצב של ספק, יש לבצע את ההפרשה בלי לברך עליה.
3. אין להפריש בשבת או ביו"ט!
4. ההפרשה כוללת תמיד ארבעה דברים שונים, הנקראים מתנות.
שלוש מתנות קבועות ומפרישים אותן בכל שנה ושנה
א. תרומה גדולה.
ב. מעשר ראשון.
ג. תרומת מעשר (מעשר מן המעשר).
המתנה הנוספת משתנה משנה לשנה בהתאם לשנות השמיטה: בשנה הראשונה לאחר השמיטה, בשניה, ברביעית ובחמישית מפרישים מעשר שני, ולאחר ההפרשה יש לבצע "פדיון מעשר שני", הואיל וגם היום אסור לאכול פירות אלו.
בשנה השלישית לאחר השמיטה ובשנה השישית מפרישים מעשר עני.
לפני כחודש עברנו משנת מעשר עני (שנה ג') לשנת מעשר שני (שנה ד'). אולם שינוי זה אינו משפיע על כל סוגי היבול, אלא רק על ירקות שדה שאנו קובעים את שנת השתייכותם לפי זמן הקטיף שלהם. שונים מהם הם פירות העץ, ששנת שייכותם נקבעת על פי זמן החנטה של הפרי. כלומר, מלפפון שנקטף בערב ראש השנה, שייך לשנת מעשר עני. אם היו קוטפים אותו במוצאי ראש השנה, הוא היה שייך כבר לשנת מעשר שני.
חשוב להכיר את חשבון השנים, מאחר שאסור להפריש מיבול שנה אחת על חברתה.
נכון להיום, ראש חודש חשוון תשע"ב, חלק מהירקות שייכים לשנת מעשר עני וחלק שייכים כבר לשנת מעשר שני, ויש לבדוק בהתאם לכל מין וזמן לקיטתו.
באופן כללי אפשר לומר, שעכשיו כל ירקות השדה הטריים שייכים כבר לשנת מעשר שני (שנה רביעית), פרט לתפוחי אדמה, לגזר ולבצל, שיתכן מאוד שנלקטו בשנה שעברה ויש להפריש מהם מעשר עני.
ההפרשה למעשה
1. מרכזים את הפירות שמהם רוצים להפריש, בשקית או בכלים, כשכל מין מסודר בפני עצמו.
2. מכל מין מוציאים קצת יותר מאחוז אחד של הפרי (מתוך 100 גרם מלפפונים, צריך להוציא קצת יותר מגרם אחד. מתוך ק"ג אחד, צריכה להוציא קצת יותר מ- 10 גרם. ומתוך 10 ק"ג מוציאים קצת יותר מ- 100 גרם). אין להוציא יותר מהכמות הזאת, מאחר שאין בזה שום מצווה וזה קרוב להיות "בל תשחית".
3. אם מפרישים מטבל ודאי מברכים לפני אמירת נוסח ההפרשה. אם מפרישים מספק, אין לברך אלא רק לומר את נוסח ההפרשה. כאשר מפרישים מכמה מינים שונים בבת אחת, יש להקדים ולומר כי "כל מה שאומר, יחול כל מין על מינו".
4. את התרומה ותרומת המעשר (המעט יותר מאחוז שהפרשנו) עוטפים בשתי שקיות ומשליכים לאשפה.
כעת הפירות והירקות מתוקנים, ואפשר לאוכלם באופן חופשי.
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
