ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכ"ח בטבת תשס"א נולדה לבני הזוג בת שנקראה אור-בינה. שלושת החודשים הראשונים לחייה עברו ללא בעיות. הילדה עלתה במשקל והכל היה תקין. אולם בגיל חמישה חודשים החלו להופיע אצלה לפתע סימני מחלה: פריחות מוזרות, הקאות, שלשולים והזעות יתר. בגיל חצי שנה המצב החריף. לאה הלכה עם בתה לרופא בקופת החולים והוא הרגיעה: "אין לך מה לדאוג. זה רק וירוס חולף".
בכל פעם שהגיעה אמר כך ולא רשם תרופה. אולם תופעות הלוואי התרבו. התינוקת החלה להיחנק בזמן ההנקה, והיו לה סימנים כחולים באצבעות הידיים והרגליים.
המצב הלך החריף. עשרה ימים לפני ראש-השנה היתה התינוקת עם חום גבוה ושלשולים. הרופא המשיך לטעון שזה וירוס ואין מה לעשות. לאה לא העזה לחלוק עליו, אבל נוכחה לדעת שהילדה כבר לא מסוגלת לבכות ובקושי יונקת. ליבה האימהי אמר לה שאסור להמשיך כך. למרות שהיא אישה רגועה מאוד בטבעה, הרימה את קולה: "זה כבר לא הגיוני. תפנה אותי כעת לחדר מיון!"
הרופא כעס וצעק עליה ולא הסכים להפנותה.
לאה הלכה לרופא בקופת חולים אחרת בנווה דקלים. הרופא בדק ואמר: "הילדה לא בסדר. קחי אותה מיד לאשפוז יום בנתיבות!"
לאה הגיעה לנתיבות עם בתה. המזכירה אמרה: "בבקשה תחכי בתור בסבלנות".
"אני נכנסת לרופא עכשיו!", אמרה האם.
המזכירה סירבה, ולאה קראה: "אני אהפוך פה שולחנות אם לא תכניסי אותי מיד לרופא!"
בלית ברירה המזכירה הכניסה אותה לרופא.
הרופא נטל מלאה את התינוקת ומיד הבחין שמשהו לא תקין והחל לעסות את לבה.
לאה צעקה: "מה קרה לילדה?"
"שקט!", סימן הרופא בהמשיכו לעסות את לב הפעוטה והזמין אמבולנס.
לאה עלתה על האמבולנס עם בתה מבלי להבין מה בדיוק קורה. איש צוות טיפל בתינוקת עד שהגיעו ל'סורוקה', ובמשך שעה וחצי עיסו את לבה של הילדה ובדקו אותו. כל הזמן עמדה לאה בצד וניסתה לברר מה קורה.
אחרי למעלה משעה ניגשה ד"ר אביבה לויטס ואמרה: "הבת שלך חטפה התקף לב!"
"איפה?", זעקה לאה, "פה בסורוקה?!"
"לא. היא חטפה את ההתקף אצל הרופא בנתיבות. מזל גדול שזה קרה שם..."
למחרת הרופאים צילמו את ליבה לקראת הניתוח, גם כדי להדגים את המום לפני סטודנטים לרפואה. היה מדובר במום לב נדיר שגרם לכל תופעות הלוואי ולהתקף הלב.
כל זה היה בערב ראש השנה. הניתוח יועד להתבצע בחול המועד סוכות. הם קיבלו ברכות מהרב מרדכי אליהו ומהרב כדורי. שמה של אור-בינה נשלח לקהילות רבות ברחבי הארץ כדי שיקראו פרקי תהילים עבורה.
לקראת הניתוח הגיעו לבית החולים 'שניידר' בפתח תקווה. שם קיבלה אותם האחות הראשית, שהיתה קרובת משפחה ועזרה להם.
ערב לפני הניתוח פרופ' וידנה ישב עם ההורים ותיאר להם מה הוא עומד לעשות למחרת בבוקר.
בשש בבוקר הזריקו לתינוקת חומר הרדמה לווריד דרך האינפוזיה. האב החזיק את הילדה. לאחר שהתינוקת קיבלה את חומר ההרדמה דרך האינפוזיה היא השתוללה, קפצה וצרחה עד ששקעה בתרדמה. האחות לקחה אותה לחדר הניתוח וביקשה מההורים להמתין. הם ישבו בחוץ וקראו פרקי תהילים.
הניתוח להחזרת העורק למקומו הסתיים בשתיים בצהריים. הרופאים אמרו להורים שהניתוח עבר בהצלחה ושבתם מורדמת. היא היתה מחוברת למכונת הנשמה ידנית מלאת צינורות.
לאה סירבה להיפרד לרגע מבתה. בלילה נאלצה להיפרד ממנה בגלל שנערך טיפול נמרץ לחולה אחר והיא עברה לישון במסדרון. בלילה השלישי לניתוח אח העירה לפתע ואמר: "אמא, קומי! הבת שלך התעוררה".
לאה מיהרה לקראת בתה. כאשר התינוקת ראתה את אמה צעקה למרות מכשירי ההנשמה התחובים בפיה: "אמא! אמא! אמא!..."
לאה נדהמה. התינוקת בת שמונת החודשים לא דיברה מילה אחת לפני כן!
אחרי שבוע וחצי שוחררה אור-בינה לביתה. היא קיבלה תרופות חזקות שסייעו לה להחזיק מעמד. אחרי חודשיים הודיעו הרופאים שיש דליפה חזקה מהמסתם וחייבים להחליפו. לאה התחננה: "אני לא מוכנה לעבור עוד ניתוח!", והילדה המשיכה לקבל תרופות. הקרדיולוגית אמרה שימתינו שלושה חודשים, ואם המצב לא ישתפר חייבים לעשות ניתוח. כעבור חודש הדליפה היתה בינונית עד קשה. אחרי חודש הדליפה היתה בינונית. אט-אט המצב השתפר עד שהדליפה הפכה לבלתי משמעותית.
בגיל שלוש, כשאור-בינה הפסיקה לקחת תרופות, עשו הוריה מסיבת הודיה. מאז הילדה החלה להיות פעילה ושובבה.
כיום אור-בינה בת האחת עשרה כמעט היא ילדה יפת מראה, פעילה מאוד וספורטאית מצטיינת - אצנית ושחיינית מעולה המסוגלת לצלול לפרק זמן ממושך. המורה לשחייה לא האמינה שהיא עברה ניתוח לב.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
