ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבים העדיפו להתדיין אצלו, כי ידעו שפסק דינו אמת לאמיתה. גם השופטים הנוכריים הכירו בחוכמתו, וכאשר נתקלו בדין קשה ועמדו נבוכים מול בעלי הדין, נהגו לשולחם לפני הרב, כדי שישכיל לעמוד על דבר האמת.
שלושה סוחרים יהודים הגיעו פעם לעירו של הדיין, בערב שבת קודש. הם היו שותפים במסחרם ותחת ידם צרור כספם. מכיוון שלא היה להם שום מכיר בעיר ולא ידעו על מי לסמוך, החליטו כי "כספים אין להם שמירה אלא בקרקע", וטמנו את הצרור תחת עץ התאנה שעמד בצידי העיר, ותכננו להוציאו מיד עם צאת השבת.
אולם יצרו של אחד הסוחרים תקפו, ובהיחבא הוציא את צרור הכסף וטמנו במקום אחר. בצאת השבת התפללו הסוחרים ערבית, הבדילו על הכוס ומיהרו אל עץ התאנה כדי להוציא את כספם. עיניהם חשכו כשראו שהצרור לא נמצא. החלו הסוחרים לחשוד איש באחיו, והרימו קול זעקה.
הם ידעו בוודאות כי איש מלבדם לא ידע על המחבוא ועל הכסף שבו, ולכן היו בטוחים כי אחד משלושתם גנב את הכסף בתוך השבת, אך לא ידעו לשית עצה בנפשם מי הוא. כשראו הסוחרים שאין בידם לפתור את התעלומה, עמדו בפני שופט העיר הנוכרי וביקשו ממנו למצוא מי מהם הגנב ולתבוע ממנו להשיב להם את כספם.
הביט השופט בשלושת הסוחרים שלפניו ולא ידע מה לעשות. הוא נזכר בדיין היהודי החכם, רבי יוסף רפאל חזן, ושיגר את הסוחרים אליו, כשבידם מכתב בקשה ממנו, לברר את הדין עד תומו ולהוציא את פסקו לאור.
כשבאו הסוחרים ועמדו לפני הדיין, החלו לספר את סיפורם והציגו בפניו את מכתב השופט. עיין הרב במכתב ותמה: "מדוע שלח אתכם השופט אליי, וכי נביא אני או בן נביא?! מאין לי לדעת מי מכם דובר אמת ומי הוא השקרן? חזרו אליו ואמרו לו כי אין בידי לפתור את התעלומה".
עודם יוצאים והדיין מיהר להחזירם לפניו ואמר: "הציגו נא בפניי שוב את טענותיכם, אולי בכל זאת אוכל לפתור את העניין".
שבו הסוחרים לספר את סיפורם, והרב בחן את פניהם היטב והקשיב לדבריהם. כשסיימו, נאנח ואמר שוב: "פליאה גדולה יש לי על השופט ששלח אתכם אליי, הרי אין בי רוח נבואה ואיני חוקר כליות ולב, ומדוע חושב הוא שאוכל לדעת מי הגנב?!". שלחם הרב מפניו, אולם לאחר כמה דקות ביקש מאחד מתלמידיו לחזור ולקרוא את הסוחרים לפניו בשלישית. התפלאו הסוחרים על הרב, אולם כיבדו את בקשתו ושוב התייצבו לפניו.
"סלחו נא לי על אשר אני מטריח אתכם בשלישית, אולם אבקש שוב לשמוע מכם את דבר הגניבה". גוללו הסוחרים שוב את המאורע כולו והרב הקשיב להם בקשב רב, ושוב חזר על תמיהתו והשתומם על השופט כבראשונה ובשנייה. בסיום דבריו, נטל הרב דף ורשם בו כמה שורות, קיפל את המכתב וחתמו, ואמר לסוחרים: "כשם שהשופט שלח אליי מכתב, כך אני משגר אליו מכתב בחזרה. מסרו נא לו את מכתבי ויעשה כרצונו". חזרו הסוחרים לשופט והלה שאל: "מה פסק הרב החכם?".
נאנחו הסוחרים ואמרו: "מאומה לא פסק, אלא הקשיב לדברינו כמה פעמים והתפלא על כבודו, מדוע שלח אותנו אליו, וטען שאיננו נביא ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".
הצטער השופט ואמר בליבו כי גם לחוכמתו של היהודי הפיקח יש גבול, ובדין מסובך זה גם הוא אינו מוצא את ידיו ורגליו. המשיכו הסוחרים לספר כי הרב הפקיד בידיהם מכתב תשובה סגור וחתום. נטל השופט את המכתב, שבר את חותמו וקרא: "אדוני השופט, פלוני הסוחר, אחד מהשלושה שעמדו לפנינו לדין, הוא הגנב שנטל את צרור הכסף!".
מיד קרא השופט לשוטרי בית הדין וציווה עליהם להכות את האיש. הכו השוטרים את הסוחר עד שהודה שאומנם הוא הגנב, ובליווי השוטרים הלך להוציא את מטמון הכסף שהחביא באדמה בריחוק מקום מעץ התאנה.
השופט מיהר לביתו של הרב. "מאין ידעת מי הגנב?", שאלו, וכך נענה: "כשבאו אליי שלושת הסוחרים ראיתי כי שניים מהם מהלכים בבטחה ורק אחד מהם הולך ברגליים כושלות. תחילה חשבתי שמא חולשה נפלה עליו, אולם כאשר אמרתי שאין בידי לפענח את התעלומה, ראיתי כיצד הוא יוצא בריצה קלה ובהקלה עצומה. התחלתי לחשוד בו, אולם מכיוון שלא ניתן לפסוק דין על פי חשד, ניסיתי אותו פעמיים נוספות, ובכל פעם ראיתי שהוא נכנס אליי בפחד ובהיסוס ויוצא בזריזות. הבנתי שהלה חושש שמא ייתפס כגנב ויוצא בשמחה על שסודו לא נגלה. לאחר שהחשד התבסס, כתבתי לך את השערתי, והנה התברר כי צדקתי".
הסיפור היה לשיח בפי כול, וכולם נמנו וגמרו על בעל ה'חקרי לב' כי לא נמצא איש כזה אשר רוח אלוקים בו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
