ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם: וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים" (בראשית מ' א-ב).
בדברינו (מצורף בסוף המסמך) עסקנו בשתי הלכות הנוגעות לשר המשקים ושר האופים. השבוע ננסה לברר מי הם היו ואיך מעצרם משתלב בתוכניות לעתיד שהקב"ה הכין למצרים.
התרגום מפרש באופן כללי: "ורגיז פרעה על תרין רברבנוהי על רב שקי ועל רב נחתומי". לדבריו (בהבנה פשוטה) הם שני שרים בכירים "רברבנוהי" האחראים על המשקה והמאפה של המלך. רש"י מביא את דברי מדרש רבה "זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין (פיילי = ספל, לשון phiale. פיילי פוטירין, פירש הערוך: כוס של בשמים ששותים אחר המרחץ) שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין (בלחמניה) שלו". לפי מקורות אלו, בפשטות, חטאם היה באי מילוי תפקידם כלפי פרעה, באופן אישי. כיצד משתלב מאורע זה במסכת הכללית, מסביר רש"י: "לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקדוש ברוך הוא סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם". לפי זה קשור המעשה עם שר המשקים ושר האופים למה שאירע עם אשת פוטיפר והצלתו של יוסף מהעונש שנגזר עליו בעקבות עלילתה. פירושו של רש"י איננו מסתדר עם דעתו של בעל "סדר עולם רבה" (שבד"כ, הוא מפרש לפי דעתו), לשיטתו עברו עשר שנים בין שני המאורעות.
לכן ננסה, אחרי בקשת המחילה, להציע דרך אחרת בהבנת המאורעות. ה'חזקוני' מסביר "זה ערב מים ביין וזה ערב אבני נתר שחוקות בקמח". לפי זה שר האופים ושר המשקים מעלו בתפקידם הציבורי ובאמצעות זיוף המוצרים מעלו בכספי ציבור. אם נמשיך בשיטה זו נסביר כך. בתקופת יוסף הכלכלה הייתה מבוססת על סחר חליפין של מוצרי צריכה עם מתכות יקרות. כגון כסף (silver) תמורת חיטה כפי שמתואר בפרשיה הבאה. היציבות הכלכלית הובטחה על ידי אספקה סדירה של מוצרי אפיה ומים ששימשו להשקיית השדות, הבהמות והאנשים. מחסור בשני מוצרי היסוד הללו היה יכול לחולל משבר כלכלי חמור. שר המשקים היה האחראי על משק המים (ולא על היין או שאר משקאות חריפים) ושר האופים על מוצרי המזון הבסיסים שהיו קמח ומוצרי מאפה. שניהם פשעו ולא מילאו את תפקידם כראוי. המאגרים של המים, החיטה והמאפים למיניהם לא נוהלו כראוי. הוכחה לכך ניתן להביא מהפסוק הבא מספר ישעיהו
"כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן יְקֹוָק צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם" ( ג' א).
משמעותו היא, הקב"ה יסיר מכיסאם את שר המשקים "מִשְׁעַן מָיִם" ואת שר האופים "מִשְׁעַן לֶחֶם" (עיינו בר"י קרא שם). לפי זה, חטאם של שר המשקים ושר האופים היה כלפי פרעה כמלך, קלקול במנהל הציבורי. כל זה שימש כמעין הקדמה לתיקונים הכלכליים שתיקן יוסף כעבור שנתיים (מינויו של יוסף כ"משביר" הוא גם בבחינת מילוי מקומו של שר האופים שלא חזר לתפקידו). אם יוסף לא היה "פונה אל רהבים", הזמנתו של יוסף לשמש כמשנה למלך ולתקן את קלקוליהם של שר המשקים ושר האופים הייתה סמוכה לפתרון חלומותיהם.
הסתכלות מעין זו הופכת את פרשת הדחתם של שני השרים הללו, לפרשיה שניתן ללמוד ממנה לקח לדורות על סדרי מנהל תקין. התקדמותה של ישראל בכמה מקומות כלפי מעלה בדירוג המדינות מבחינת רמת השחיתות עדיין איננה מספיקה. כדאי להדגיש זאת גם כשמתכוננים להדליק נרות חנוכה.
הבה נתפלל כי מדינת ישראל תהיה בבחינת אור לגויים (פרסומי ניסא) גם בנושא חשוב זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
