ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם: וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים" (בראשית מ' א-ב).
בדברינו (מצורף בסוף המסמך) עסקנו בשתי הלכות הנוגעות לשר המשקים ושר האופים. השבוע ננסה לברר מי הם היו ואיך מעצרם משתלב בתוכניות לעתיד שהקב"ה הכין למצרים.
התרגום מפרש באופן כללי: "ורגיז פרעה על תרין רברבנוהי על רב שקי ועל רב נחתומי". לדבריו (בהבנה פשוטה) הם שני שרים בכירים "רברבנוהי" האחראים על המשקה והמאפה של המלך. רש"י מביא את דברי מדרש רבה "זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין (פיילי = ספל, לשון phiale. פיילי פוטירין, פירש הערוך: כוס של בשמים ששותים אחר המרחץ) שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין (בלחמניה) שלו". לפי מקורות אלו, בפשטות, חטאם היה באי מילוי תפקידם כלפי פרעה, באופן אישי. כיצד משתלב מאורע זה במסכת הכללית, מסביר רש"י: "לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקדוש ברוך הוא סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם". לפי זה קשור המעשה עם שר המשקים ושר האופים למה שאירע עם אשת פוטיפר והצלתו של יוסף מהעונש שנגזר עליו בעקבות עלילתה. פירושו של רש"י איננו מסתדר עם דעתו של בעל "סדר עולם רבה" (שבד"כ, הוא מפרש לפי דעתו), לשיטתו עברו עשר שנים בין שני המאורעות.
לכן ננסה, אחרי בקשת המחילה, להציע דרך אחרת בהבנת המאורעות. ה'חזקוני' מסביר "זה ערב מים ביין וזה ערב אבני נתר שחוקות בקמח". לפי זה שר האופים ושר המשקים מעלו בתפקידם הציבורי ובאמצעות זיוף המוצרים מעלו בכספי ציבור. אם נמשיך בשיטה זו נסביר כך. בתקופת יוסף הכלכלה הייתה מבוססת על סחר חליפין של מוצרי צריכה עם מתכות יקרות. כגון כסף (silver) תמורת חיטה כפי שמתואר בפרשיה הבאה. היציבות הכלכלית הובטחה על ידי אספקה סדירה של מוצרי אפיה ומים ששימשו להשקיית השדות, הבהמות והאנשים. מחסור בשני מוצרי היסוד הללו היה יכול לחולל משבר כלכלי חמור. שר המשקים היה האחראי על משק המים (ולא על היין או שאר משקאות חריפים) ושר האופים על מוצרי המזון הבסיסים שהיו קמח ומוצרי מאפה. שניהם פשעו ולא מילאו את תפקידם כראוי. המאגרים של המים, החיטה והמאפים למיניהם לא נוהלו כראוי. הוכחה לכך ניתן להביא מהפסוק הבא מספר ישעיהו
"כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן יְקֹוָק צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם" ( ג' א).
משמעותו היא, הקב"ה יסיר מכיסאם את שר המשקים "מִשְׁעַן מָיִם" ואת שר האופים "מִשְׁעַן לֶחֶם" (עיינו בר"י קרא שם). לפי זה, חטאם של שר המשקים ושר האופים היה כלפי פרעה כמלך, קלקול במנהל הציבורי. כל זה שימש כמעין הקדמה לתיקונים הכלכליים שתיקן יוסף כעבור שנתיים (מינויו של יוסף כ"משביר" הוא גם בבחינת מילוי מקומו של שר האופים שלא חזר לתפקידו). אם יוסף לא היה "פונה אל רהבים", הזמנתו של יוסף לשמש כמשנה למלך ולתקן את קלקוליהם של שר המשקים ושר האופים הייתה סמוכה לפתרון חלומותיהם.
הסתכלות מעין זו הופכת את פרשת הדחתם של שני השרים הללו, לפרשיה שניתן ללמוד ממנה לקח לדורות על סדרי מנהל תקין. התקדמותה של ישראל בכמה מקומות כלפי מעלה בדירוג המדינות מבחינת רמת השחיתות עדיין איננה מספיקה. כדאי להדגיש זאת גם כשמתכוננים להדליק נרות חנוכה.
הבה נתפלל כי מדינת ישראל תהיה בבחינת אור לגויים (פרסומי ניסא) גם בנושא חשוב זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
