ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפרשת השבוע, אברהם מתמודד עם הצורך למצוא אישה לבנו יצחק. עיקר דאגתו היא שהכלה המיועדת תבוא מהמשפחה המורחבת שלו, ולא מבנות הכנענים. לכן המסורת היהודית תמיד ראתה במשפחה מרכיב חשוב בבחירת שידוך הולם. על אף שהמשפחה בוודאי איננה אמת המידה היחידה, אין ספק שזאת אמת מידה חשובה. חז"ל לימדו אותנו שהדיבור והשפה של הילד הם תמיד השתקפות של הדיבור והשפה של הוריו. אנשים שגדלים בסביבה ביתית שלווה ואוהבת, בבית עם מסורת וערכים יהודיים, בדרך כלל גדלים ונעשים יהודים גאים, שלווים ובעלי ביטחון עצמי. ילדים שגדלים במשפחה לא מתפקדת נאלצים לעבור משוכות גבוהות כדי להשיג תחושת ערך עצמי ולהגיע להישגים בחיים. גם הכנענים וגם המשפחה של אברהם בארם נהריים היו עובדי אלילים, אך במשפחתו של אברהם היו לפחות יציבות וכללי מוסר בסיסיים, תכונות שהיו חסרות בחברה הכנענית שהייתה יותר תאוותנית ומתירנית. זה היה החיסרון הגדול של החברה הכנענית, ואברהם סבר שזאת תכונה שאי אפשר להתגבר עליה באמת.
אליעזר, עבדו הנאמן של אברהם, מוסיף עוד דרישה בחיפוש שלו אחר אישה ליצחק. טוב לב ונכונות להקריב את הנוחות שלך למען טובת הזולת הם חלק מהאופי של יצחק. הוא גדל בבית שבו הדאגה לזולת הייתה עניין שביום יום. בעל ואישה צריכים להיות מתואמים כשמדובר בדברים כאלה.
אני זוכר שבשנות כהונתי כרב, היו בעלים וגם נשים שהיו מביאים לי כסף כדי שאתן אותו לנזקקים בקהילה, אך הזהירו אותי שלא לספר על המעשה הזה לבני או בנות זוגם. לפעמים היו סוגיות הלכתיות או משפחתיות חשובות שאילצו אותי לדחות את התרומה. אך סיטואציות כאלה תמיד העציבו אותי.
הבחינה שאליעזר עורך לרבקה היא נכונה, ומטרתה לחסוך מהזוג ויכוחים הרסניים בעתידם המשותף. מאחר שבבית אברהם ושרה מעשים טובים ונדיבות כלפי הזולת היו חלק מהשגרה של חיי המשפחה, רק בת זוג שתומכת בתפיסה הזאת יכולה להביא ליצחק אושר ושלווה. החברה הכנענית שסבלה, ואפילו היללה, את סדום ועמורה לא יכולה להניב בת זוג הולמת ליצחק.
בתורה מסופר לנו שיצחק אהב את רבקה. אהבה מבוססת על תכונות אופי וערכים משותפים, ולא רק על יופי ומשיכה גופנית. אולי לכן היא קשה כל כך להשגה בשביל אנשים רבים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
