ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
וכשהגיעו כולם לקבור את יעקב מספרת הגמרא שם, שעשו עיכב את הקבורה עד שהרגו חושים בן דן: "כיון שהגיעו למערת המכפלה, אתא עשו קא מעכב, אמר להן: (בראשית מט) ממרא קרית הארבע היא חברון - ואמר רבי יצחק: קרית ארבע - ארבע זוגות היו: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, איהו {יעקב} קברה ללאה בדידיה, והאי דפייש דידי הוא. אמרו ליה: זבינתה {מכרת אותה ליעקב}. אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני {אמנם מכרתי את הבכורה אך את חלקי בתור אח פשוט לא מכרתי}? אמרו ליה: אין, דכתיב: (בראשית נ) בקברי אשר כריתי לי, וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: אין כירה אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא. ומאן ניזיל? ניזיל נפתלי, דקליל כי איילתא, דכתיב: (בראשית מט) נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, א"ר אבהו: אל תקרי אמרי שפר אלא אמרי ספר. חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה {היה חרש} , אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא מחייה ארישיה, נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב, פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב: (תהלים נח) ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב: (בראשית כז) למה אשכל גם שניכם יום אחד, ואע"ג דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי."
מדרש מיוחד זה מופיע בשינויים קלים, גם במדרש רבה 3 וכן בפרקי דרבי אליעזר 4 , אלא שבפרקי דר' אליעזר מופיע ש"חושים בן דן היה פגום באזנו ובלשונו".
וניתן לשאול על המדרש מדוע דוקא חושים הוא זה שזכה להרוג את עשו, ולא אף אחד אחר, הרי היו שם גדולים ממנו, המתאימים לכאורה לתפקיד זה, כגון: שמעון ולוי, שאנו מכירים אותם שהרגו את שכם, או יוסף שהוא שליט על כל מצרים, או יהודה שהוא בחיר האחים. אבל דוקא חושים בן דן שהיה חרש ואילם, מהשבט הפחות ביותר, (כפי שאומר המדרש 5 "א"ר חנינא בן פזי אין לך גדול משבט יהודה ואין לך ירוד משבט דן שהיה מן הלחינות") דוקא הוא זה שמעיז לפגוע בעשו כשכל מלכי העולם נמצאים שם.
ועוד צריך להבין מה פשר השם חושים, לאדם שהחושים שלו כלל לא עובדים, הוא גם חרש וגם אלם, זה בעל חושים?
ואולי היה ניתן לומר שנקרא כך בלשון סגי נהור, שלמרות שחסר לו חושים, קוראים לו כך בצורה יפה. כפי ש"סגי נהור" הכוונה לעיוור, כשבעצם התרגום של משמעות המילים זה "רואה טוב", ונקרא כך בשביל לומר זאת בלשון טובה ועדינה.
אך אולי ניתן לתת הסבר אחר, ששמו נקרא חושים, משום שכפי שידוע ה' זיכה את מי שחסר לו חוש מסוים לפתח את החושים אחרים שבו. וכפי שידוע שהעיוורים ממששים בצורה טובה, ומזהים דברים בקלות רבה ביחס לאנשים רגילים. וכן שאר בעלי הלקויות מפתחים את החושים האחרים שלהם בצורה טובה יותר. ולכן נקרא חושים, שיש בו חושים נוספים שלאדם רגיל אין, ואצלו היו מפותחים הרבה יותר.
ועכשיו מובן אולי יותר מדוע זכה דוקא חושים להרוג את עשו, שכל שאר הגדולים ראו את עשו עומד שם, ופחדו לעשות מהומות, והתחשבו במציאות המורכבת, ולקחו את כל השיקולים הסיבוכים והגדולים. אך חושים שהיה חרש, ראה מה שאחרים לא ראו. הוא ראה כאן בזיון לסבא יעקב, הוא ראה חילול ה', ולתפישתו זהו הפגיעה החמורה ביותר שיכול להיות. וצריך כאן ועכשיו לסגור את הסיפור הזה, וקם ועשה מעשה.
אנו יכולים ללמוד מזה, שלא תמיד צריך לשמוע את כל מה שאנשים מדברים יותר מדאי, מה יגידו, ומה יאמרו. צריך לקום ולעשות מעשים ע"פ האמת שלנו. כמובן שצריך שיקול דעת. אך להבין שמה שרואים זה לא תמיד האמת, ה' זה האמת, וקידוש ה' זה העיקר, ולא השיקולים החיצונים האחרים. ובשביל זה צריך לפעמים להיות חרש: לא לשמוע חדשות וטלביזיה, ולראות איך אנשים מנסים לסמא את עינינו, מלראות מה ה' רוצה מאיתנו.
בעז"ה מתוך שמיעה אמיתית של דבר ה', ומתוך חירשות לכל המנסים לקרר אותנו מעבודתנו נזכה לגאולה שלמה בקרוב אכי"ר.
^ 1.בראשית פרק נ, יג
^ 2.סוטה יג ע"א
^ 3.פרשה צז ד"ה (כא) נפתלי אילה
^ 4."חורב" פרק לח ד"ה ירידה רביעית שירד
^ 5.שמות רבה (וילנא) פרשה מ ד"ה ד ד"א ראה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
