ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד
היום זה נראה אפשרי שכל העולם כולו יכיר באלוקים אחד. 80% מעם ישראל מאמינים באלוקים. 95% מהעם עושים ברית מילה. 15% מה"לא מאמינים" עושים גם בר-מצווה לילדים שלהם!! גם בעולם כולו אחוז המאמינים הוא גדול מאוד ודומה למספרים הללו. רוסיה הכפרנית נפלה, ואתה נפלה כל הכפירה העולמית. היום הזה נראה לעין וקרוב מאוד מבחינה ריאלית. בימים ההם של קריעת ים סוף זה היה חידוש נדיר. עולם שלם אלילי, נבער ואכזר. לפני קריעת ים סוף גם בני-ישראל נחשבו לעובדי עבודה זרה. "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז – מה נשתנו אלו מאלו?". והנה עכשיו הם רואים את אחרית הימים.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד – עשר פעמים בתפילת שחרית
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
101 - דיני קדימה בברכות בסעודה
102 - עם שלם מתנבא על אחרית הימים
103 - לימוד תורה לנשים
טען עוד
העולם שותף בגאולה בשמחה
כשדוד המלך מתאר את קריעת ים סוף הוא אומר "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" (תהילים קיד). רוצה לומר, שהים הוא לא דבר דומם שנקרע, אלא שהוא דבר חי שמעצמו מפנה את הדרך לעם ישראל. כל המשך המזמור מדבר באותה לשון: "הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת (רקדו) כִּבְנֵי צֹאן".
הם נשאלים במזמור למה הם כל כך שמחים ורוקדים, למה הם מפנים את הדרך לבני ישראל: "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר: הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן"? הדברים הדוממים הללו פותחים לפתע את הפה ועונים שזה מרוב שמחה על גילוי כבוד ה' בעולם שמתרחש ביציאת מצרים: "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם".
המצרים שמחים בגאולתם של ישראל
בפרשות הקודמות ראינו שיש לקב"ה עניין שבני-ישראל יהיו בשלים ליציאה. כל תהליך הגאולה לא התחיל עד שבני-ישראל צעקו אל ה'. רק אז שמע אלוקים את זעקתם וזכר את בריתו. אחר כך התמשכו עשר המכות כדי שנבין ונדע את ה'. שהיציאה לא תהיה משהו טכני בלבד, אלא "וידעתם כי אני ה'".
גם המצרים היו צריכים לעבור את סדרת החינוך שלהם. משה לא יוצא ממצרים בלי שפרעה יבין, וכך הוא אומר לפרעה: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא". מי שמתבונן בפסוקים רואה שלא מדובר בהסכמה חיצונית בלבד, "כמי שכפאו שד", אלא בהסכמה של המצרים שכמעט גובלת בהערצה של עם ישראל. "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם, גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם".
המצרים כנראה הבינו לרגע את טעותם והצטערו על מעשיהם הרעים. קשה לכתוב את המילים הללו על המצרים, במיוחד ששבוע אחר כך הם חוזרים לסורם ורודפים אחרי בני-ישראל. אבל אם רוצים לדעת מה הם הרגישו באותה שעה של גילוי שכינה, צריך להקשיב למילים של התרגום על הפסוק שמדבר על החן – "וַיִּתֵּן ה' אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם" – אומר התרגום, שה' נתן את בני-ישראל "לרחמין בעיני מצרים". רחמים.
הרמב"ן מסביר "שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם , לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלקים". הם מצדיקים עליהם את הדין. מתוך כך הם נותנים לבני-ישראל מרצון "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת".
גם הכלבים שוחקים
מתוך זה נבין שההשתחוויה של פרעה ושל מצרים בעת היציאה הייתה אמיתית. גם השתיקה של הכלבים ביציאה הייתה מתוך הרצון שלהם להשתתף בתהליך הגדול, מעין מה שקרה להרים ולגבעות שרקדו בשמחה "כִּבְנֵי צֹאן". כך אומרת הגמרא: "תָּנוּ רַבָּנָן, כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר" (בבא קמא ס).
כל זה הוא מעין מה שיקרה בגאולה העתידה, שם אנחנו מתבשרים שהעולם יתמלא שמחה. "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף" (תהילים מז ב). גם ה"נהרות יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ" (תהילים צח). כשהנביא ישעיה (נה) מתאר את אחרית הימים הוא מגלה לנו שגם "עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף". "הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה".
דוד המלך מתאר בתהילים את המעמד הגדול הזה במילים "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ: יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר" (תהילים צו). שמחת העולם ושמחת אומות העולם. כל זאת למרות שחלק מהם מקבלים את עונשם: "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו: הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ" (תהילים צז). עם זאת הם מבינים את הצדק ומקבלים את הדין בשמחה. "הָרִיעוּ לה' כָּל הָאָרֶץ: עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהילים ק).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.












