ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע ישנו צורך במסגרת לאומית דווקא?
ראשית, ניתן לראות כי השפעתו של ציבור רחב היא גדולה לאין שיעור מהשפעתם של יחידים. התייחסות להיסטוריה כתיאור קורותיהם של אנשים יחידים היא ראייה מעוותת, שכן ההיסטוריה נכתבת על ידי עמים. כשם שאין אנו מתייחסים לתא אחד של גופנו אלא לגוף כולו, כך אף מתייחס המין האנושי, בהסתכלות רחבה, לאומות ולא לאנשים בודדים, גדולים ככל שיהיו. ההיסטוריה נעה על פי פעולותיהם של עמים, והם אשר רוקמים את מאורעותיה וטובעים בה את חותמם.
שנית, האינדיבידואל האנושי, אף אם נושא הוא בהכרתו תיאוריה פילוסופית-תיאולוגית קדושה ומרוממת, אין הוא מופיע בעוצמת החיים המלאה. אדם פרטי - מוגבל הוא בתוחלת חייו, בקיבולת הכישרונות שיכול הוא להכיל, וממילא אף בהשפעתו על המציאות. השפעתם של רעיונות מופשטים ללא חיים ממשיים-כלליים היא תמיד 'מחוץ לחיים'. אין זה קושי גדול לאנשים בודדים לחיות חיי קדושה, אולם כאשר הרעיונות הנאצלים הללו אינם מצליחים להופיע במסגרת חברתית, כאשר אין בהם את הגבורה הנדרשת לניהול חיי ציבור, הרי הדבר מעיד על פגם מהותי, מה שאין כן במציאות חיים של אומה. מכיוון שמגמת הקודש היא לגלם את האידיאה האלוהית בעצם טבע החיים , הרי צריכה היא להופיע ב"ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו) - באומה שתוססים בה החיים בשיא כוחם.
מתוך ההבנה האמורה לעיל, שהרעיון האלוקי אמור להופיע בעוצמת החיים המלאה, הרי ממילא ההופעה השלמה של האידיאל הישראלי תהיה דווקא בארץ , שהיא הביטוי העיקרי לממשות החיים, ולא במופשטות-תורנית בגלות. עם ישראל, בניגוד לתפישה הדתית המקובלת, אינו קבוצת אנשים הנושאים בהכרתם תיאוריה מוסרית-דתית הנקראת 'תורה'. לתיאורו של הרעיון הישראלי משתמשים אנו במינוח 'כנסת ישראל', אשר מתפרש כנקודת החיים , כנשמתה של האומה הישראלית הבאה לידי ביטוי בשלושה ממדי מציאות: הממד האנושי והנפשי הנקרא "עם ישראל", הממד החומרי והמדיני הנקרא "ארץ ישראל", והממד השכלי והמופשט הנקרא "תורת ישראל".
זהו אף העיקרון העומד מאחורי דרשתו הידועה של הרב צבי יהודה, בהדגישו את יסוד ברכת התורה ה"מעולה שבברכות" (ברכות יא, ב) - "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" (שיחות הרב צבי יהודה, תלמוד תורה, סעיף 5): "נמצא בירור בשני מקומות בגמרא 'על מה אבדה הארץ'. 'אמר רבי יהודה אמר רב: דבר זה נשאל לחכמים' - חכמי הקודש חכמי התורה, 'ולא פירשוהו', 'לנביאים ולא פירשוהו' ואפילו 'למלאכי השרת ולא פירשוהו', 'עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו' - שהוא הוא המקור לכל החכמים, הנביאים והמלאכים - ובירר את הגישה האמיתית ללימוד התורה: 'ויאמר ד' על עזבם את תורתי... שאין מברכין בתורה תחילה'. אמנם למדו תורה ועסקו בתורה, אבל לא מתוך הלאומיות שלנו, לא מתוך הגאווה שלנו, גאון ישראל - 'אשר בחר בנו מכל העמים', שזאת היא הברכה תחילה אשר לפני לימוד תורה".
הכותב הוא ר"מ בישיבה הגבוהה-הסדר שדרות
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
