ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היציאה ממדינה אחת לשניה מתחילה מהבית, ואחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך יוצאים מהארץ. ואילו באברהם נאמרה תחילה יציאה מהארץ ואחר כך מעירו ורק לבסוף מבית אביו. נראה שהמדרש (בתחילת לך לך, שם) מתכון להסביר זאת, וכך נאמר שם:
"ר' יצחק פתח, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (תהלים, מה יא) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר, תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה אמר לו, אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר העולם בלא מנהיג. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא אמר לו, אני הוא בעל העולם".
אברהם שתהה מיהו בעל העולם, לא הסתפק בסיפורי הבדים שהיו נחלת בית אביו וארצו על האלילים הכל יכולים וכדו', הוא חיפש את בעל הבירה האמיתי. לכך הוא מתואר בפסוק כבת שצריכה להטות את האוזן והלב ולשכוח את דברי ההבל ומחשבות הכזב מורשת עמו ואבותיו. אברהם הוא כבת לקדוש ברוך הוא ולא כבן לפי שהבת קנויה לאביה למעשה ידיה וביכולת האב לקדשה או למוכרה לשפחה, מה שאין הבן קנוי לאביו כלל. אברהם אבינו שרצה להתקרב לבורא האמיתי של העולם הרי הוא כביכול קנוי לו יתברך, לפיכך נגלה אליו ה' וציוהו לא רק לעזוב באופן פיסי את מולדתו אלא להתחיל בעזיבה תרבותית אשר היא מתנהלת הפוך מהעזיבה הממשית, ולכן הפסוק מדבר בתחילה על הליכה מארצך ורק אחר כך ממולדתך ולבסוף מבית אביו. בתחילה קל יותר לעזוב את מחשבות המדינה ואחר כך את מחשבות העיר ורק כאשר רחק משני אלו ביכולתו להנתק אף מתרבות בית הוריו.
ההליכה לארץ כנען מביאה לשתי תוצאות. האחת, אברהם אבינו שהולך ומטיף לעבודת ה' בכל מקום שהוא מגיע אליו, מתגדל בעצמו ברוחניות, האתגר של פרסום אלהי השמים והפיכתו לאלהי הארץ, מרומם אותו, ובעטיו זוכה אברהם עצמו בהשגות עצומות בידיעת ה'. והשניה, הקדוש ברוך הוא באמת נעשה לאלהי הארץ בזה שהאומות לומדים להכיר אותו, ומקבלים עליהם את עול מלכותו. ומדוע מועדות פניו של אברהם לארץ כנען דוקא? אלא לפי שארץ זו אקלימה ומזגה מגדלים אנשים בעלי אישיות נוחה ובכך מוכשרים לעבודת ה' יותר. ובאמת ביאר הרמב"ן (בראשית, כו, ה) שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ בלבד. והטעם לכך, מפני שרק בארץ הם חשו שהתורה היא סם חיים ממש ואי קיום מצותיה הינו סם המוות לעולמו הרוחני של האדם. כמו חיות השדה היודעות להבחין בין הצמחים השונים מיהו הצמח הראוי לאכילה ומיהו הצמח הרעיל, כך, אדם שתחושת חיים רוחניים מפותח בקרבו בהיותו מנותק מחומריות, מסוגל להבדיל בין הטוב לחייו ובין הרע להם. האבות זכו להיות משוחררים מנטיותיהם הגשמיות הגופניות הטבעיות רק כאשר שהו בארץ, (עיין לקמן הסבר נוסף לכך) נמצא שהליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען מרוממת אותו באופן מיוחד ואתו העולם כולו. ואל תתמה מדוע היו מעשיהם של הכנענים מקולקלים מאד, והתורה מזהירה את ישראל לבל יעשו כמעשיהם (ויקרא, יח) ואף ישראל עצמם קלקלו מעשיהם ביותר בהיותם בארץ. כי אדרבה מעלתה של הארץ היא שגרמה, שכן כאשר אין משתמשים בה כראוי מביא הדבר קלקול גדול. כדוגמת אדם בריא שאכל רפואות הטובות לחולים, לא רק שלא שיפר את בריאותו אלא שניזוק מכך, כך בארץ יש לחיות בתנאים מסוימים והעושה כך מתקדם ברוחניותו ואם לאו הוא נסוג. אברהם שהתקרב לבורא העולם ראוי לבוא לארץ זו, ובהליכתו בה הוא זוכה בארץ ומכינה לפני בניו שבעתיד יהיו עַם המקדש את שמו יתברך.
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה בארץ אברהם מתגדל ומתברך, וכל העולם נהנה ממנו. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה גשמים בזכותך, הטללים בזכותך. הדא הוא דכתיב (אסתר, ב), וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר (דבר הצלת אחשורוש) זה מהול (מרדכי) וזה אינו מהול (אחשורוש) וחס עליו? אתמהה. אמר, יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית, מז), וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אך אני כן. אמר ר' נחמיה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה אל תאמר שאתם עשירים יותר מהן, שהרי הם עשירים יותר מאתנו. אלא כשהם נכנסים לצרה שואלין לנו ואנו מגלים להם" (מדרש, שם).
השלמות הרוחנית של אברהם אבינו וצאצאיו אחריו גורמת שהשפעתם פרושה על כל העולם. המאורעות הגדולים מתרחשים מכוחם, לא רק כאשר ישראל נמצאים בארץ במלוא כוחם, אלא גם בהיותם משועבדים בגלות, מצודתם פרושה על מושליהם. עד ימינו אלה רואים בעליל שבני אברהם יצחק ויעקב על אף מספרם הקטן לעומת שאר האומות ידם רב להם במדע ובכלכלה במדינות בהן הם דרים, הרבה מעבר למספרם היחסי, וכתוצאה מכך השפעתם מרובה על חוגי השלטון.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
