ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בציפיית הגאולה מרוכזת תוכנית הגאולה כולה במילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". יום חורבנו של המקדש הוא יום האבל הכללי על כל צרות ישראל. בניין זה כביכול נוגע גם לכבוד שמים, כדברי חז"ל בתענית כי נשבע הקב"ה שלא יבוא בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. מפורסמת מטבע הלשון הרומזת על שפלות האמונה ורוח הקודש שבאו בעקבות הגלות, במילים "גלות השכינה". אם למדנו קודם לכן שמעמד הר סיני היה הרגע הגדול של העולם מאז בריאתו, הרי שבניין המקדש אוחז את אותו אור עליון של מעמד הר סיני ומחזיק בו לדורי דורות מאז ועד הנה. רק הבנת גדולת עניינו של מעמד הר סיני ומשמעות קביעתו בבית עולמים, היא המאפשרת לפתוח את הפרשה ולהתבונן בפרטי הבית, המשמש מסגרת של בית אחד לשני לבבות, לב של מעלה ולב של מטה. זהו הבית הנחלק בפרוכת עדינה לקודש ולקודש הקודשים, חלקם של ישראל וחלקו של מלך עליון בבית אחד. הוא המחבר יחד אור של מעלה ואור של מטה הפועמים בדבקות נפלאה זה לקראת זה.
בקודש הקודשים נמצא ארון העדות, שבו שני לוחות הכתובים באצבע אלוקים, המשמשים עדות נצח לאותו יום נשגב של מתן תורה. משם נמשכים וזורמים גלי קודש של תורה המחיים את חכמי ישראל ואת צאן מרעיתם, כנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". וכן נאמר בחז"ל על דברי התורה "כי יפלא ממך דבר למשפט... וקמת ועלית אל המקום" - מלמד שהמקום גורם. אם כן, כוח התורה שניתנה במעמד הר סיני ולאחריו במשך ארבעים יום וארבעים לילה, ומשם ע"י משה במשך ארבעים שנה עד לכניסתם לארץ, כולו נמשך מקודש הקודשים, מאותם הלוחות העצומים הכתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. כשנתבונן בהקדמת הרמב"ם לספרו 'היד החזקה', נראה כי מנה ארבעים דורות של מסירת התורה ממשה רבנו עד רב אשי.
נדע כי גם התורה הנמשכת בדורות עולם במשך אלפי שנים, כולה משתלשלת מאותן המילים שנפתחו במעמד ב"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור". וכדברי חז"ל במדרשים, שאף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה ניתן בהר סיני למשה. מול מעיין הקודש המאיר, נובע מבחוץ מעיין הלב הישראלי הנגלה בעבודות הקודש שבקורבנות, ריח הקטורת המבשם בנעימותו את כל ירושלים, אורות המנורה המאירים את חכמי ישראל ולחם הפנים המסדר את מלכות ישראל, אשר נרמזת בזר זהב שעל גבי השולחן.
ההכרה שעניינו של המשכן קשור סביב הלב, מבארת לנו מדוע נבנה המשכן על ידי תרומות ובהדגשה כי יבואו רק על ידי נדיבי הלב. כל עיקרו של המשכן שואב מכוח הלב שבו, שהרי המקדש בעתיד הוא מרכז תלפיות של ליבות ישראל המחוברים דרכו אל מקור החיים המאיר את דרכנו. הידיעה כי בדורנו זכינו להתחבר אל אותו הר הלבבות, מלמדת על בשלות הזמן והעם לקראת הבניין שעל ידו ניבנה גם אנו, כדברי חז"ל בברכות שקבעו כי קיבוץ נדחי ישראל ובניינה של ירושלים עניין אחד הוא. מתאימים הדברים לדברי הראי"ה זצ"ל כי בנייננו ובניינה של ירושלים תלויים ישירות באהבה הגדולה שנתמלא זה לזה וזה מזה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
