ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בציפיית הגאולה מרוכזת תוכנית הגאולה כולה במילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". יום חורבנו של המקדש הוא יום האבל הכללי על כל צרות ישראל. בניין זה כביכול נוגע גם לכבוד שמים, כדברי חז"ל בתענית כי נשבע הקב"ה שלא יבוא בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. מפורסמת מטבע הלשון הרומזת על שפלות האמונה ורוח הקודש שבאו בעקבות הגלות, במילים "גלות השכינה". אם למדנו קודם לכן שמעמד הר סיני היה הרגע הגדול של העולם מאז בריאתו, הרי שבניין המקדש אוחז את אותו אור עליון של מעמד הר סיני ומחזיק בו לדורי דורות מאז ועד הנה. רק הבנת גדולת עניינו של מעמד הר סיני ומשמעות קביעתו בבית עולמים, היא המאפשרת לפתוח את הפרשה ולהתבונן בפרטי הבית, המשמש מסגרת של בית אחד לשני לבבות, לב של מעלה ולב של מטה. זהו הבית הנחלק בפרוכת עדינה לקודש ולקודש הקודשים, חלקם של ישראל וחלקו של מלך עליון בבית אחד. הוא המחבר יחד אור של מעלה ואור של מטה הפועמים בדבקות נפלאה זה לקראת זה.
בקודש הקודשים נמצא ארון העדות, שבו שני לוחות הכתובים באצבע אלוקים, המשמשים עדות נצח לאותו יום נשגב של מתן תורה. משם נמשכים וזורמים גלי קודש של תורה המחיים את חכמי ישראל ואת צאן מרעיתם, כנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". וכן נאמר בחז"ל על דברי התורה "כי יפלא ממך דבר למשפט... וקמת ועלית אל המקום" - מלמד שהמקום גורם. אם כן, כוח התורה שניתנה במעמד הר סיני ולאחריו במשך ארבעים יום וארבעים לילה, ומשם ע"י משה במשך ארבעים שנה עד לכניסתם לארץ, כולו נמשך מקודש הקודשים, מאותם הלוחות העצומים הכתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. כשנתבונן בהקדמת הרמב"ם לספרו 'היד החזקה', נראה כי מנה ארבעים דורות של מסירת התורה ממשה רבנו עד רב אשי.
נדע כי גם התורה הנמשכת בדורות עולם במשך אלפי שנים, כולה משתלשלת מאותן המילים שנפתחו במעמד ב"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור". וכדברי חז"ל במדרשים, שאף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה ניתן בהר סיני למשה. מול מעיין הקודש המאיר, נובע מבחוץ מעיין הלב הישראלי הנגלה בעבודות הקודש שבקורבנות, ריח הקטורת המבשם בנעימותו את כל ירושלים, אורות המנורה המאירים את חכמי ישראל ולחם הפנים המסדר את מלכות ישראל, אשר נרמזת בזר זהב שעל גבי השולחן.
ההכרה שעניינו של המשכן קשור סביב הלב, מבארת לנו מדוע נבנה המשכן על ידי תרומות ובהדגשה כי יבואו רק על ידי נדיבי הלב. כל עיקרו של המשכן שואב מכוח הלב שבו, שהרי המקדש בעתיד הוא מרכז תלפיות של ליבות ישראל המחוברים דרכו אל מקור החיים המאיר את דרכנו. הידיעה כי בדורנו זכינו להתחבר אל אותו הר הלבבות, מלמדת על בשלות הזמן והעם לקראת הבניין שעל ידו ניבנה גם אנו, כדברי חז"ל בברכות שקבעו כי קיבוץ נדחי ישראל ובניינה של ירושלים עניין אחד הוא. מתאימים הדברים לדברי הראי"ה זצ"ל כי בנייננו ובניינה של ירושלים תלויים ישירות באהבה הגדולה שנתמלא זה לזה וזה מזה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
