ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חללי מערכות ישראל
עניין זה מציב בפנינו גם שאלות אמוניות רבות ומורכבות, ובתוכן צצה ועולה הקושיא – הרי הצלחתם של הגויים לפגוע ביהודי ולהמיתו היא חילול ה' עצום, הכיצד הוא הפך בכך למקדש ה'? לדוגמא – תקופת השואה בכללותה הייתה תקופת הסתר פנים, ושמו הגדול והנורא התחלל בגויים, ובכל זאת – זו התקופה שהצמיחה את המספר הרב ביותר של מקדשי ה', האם אין זה 'תרתי דסתרי'?
אצל החיילים הקדושים, תחושת קידוש ה' חזקה יותר, ובכל זאת – הפרידה מהם קשה וכואבת לנו עד מאוד, ומציפה אצל אנשים רגילים גם תחושות של פרידה וחיסרון, וכל חיסרון גונז בחובו את שאלת החיסרון בשפע הטוב האלוקי.
עניין זה גדול עמוק ומורכב הוא, קטונתי מלהבינו, וודאי לא נעמוד במאמר קצר זה על עומקו, ובכל זאת נאיר כאן נקודה בדרך הדרוש מתוך פרשתנו (נקודה זו בנויה על ספרי החסידות ועוד, שלא מצוטטים במאמר). פרשת אחרי מות, העוסקת ברגעי הקרבה הגדולים ביותר שבין ישראל לאבינו שבשמיים, רגעי הכניסה של הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים, פותחת במילים – "אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה' וימותו".
המתבונן בדמותם של נדב ואביהוא מגלה, שהריחוק והקירוב משמשים בהם בערבוביא. מחד – "אש זרה", זרות וריחוק, ועונש על שחטאו. ומאידך – "בקרובי אקדש", "ראוי היה הבית להתקדש בקרוביו של מקום", קירבה וקידוש ה'. ממש כעין השאלה בה פתחנו (זו לא אותה שאלה בדיוק, שהרי מקדשי ה' לא עשו חלילה חטא, ובכל זאת בעצם המציאות שגויים הרגו יהודי יש חיסרון).
נקודה זו מאיר הרשב"ם בפרשת שמיני באור מיוחד. פסוקי התורה העוסקים במות נדב ואביהוא, הוסמכו לפסוקים אחרים, פסוקי השראת השכינה במשכן. והנה יש שם שני פסוקים מקבילים ודומים עד מאוד – במשכן נאמר על הרגע הגדול והקדוש בו יורדת אש על המזבח וה' משרה שכינתו: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את החלבים...", ואצל נדב ואביהוא נאמר: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם...".
אומר הרשב"ם – זו אותה אש. האש יצאה מלפני ה', כלומר – מקודש הקודשים. ונדב ואביהוא הקטירו קטורת בתוך ההיכל, נמצא שהאש יצאה מקודש הקודשים, פגעה תחילה בנדב ואביהוא העומדים בהיכל, ומשם המשיכה החוצה אל מזבח העולה שבחוץ, והיא האש שראו כל ישראל, ובה השרה ה' את שכינתו.
ישראל סיימו את מלאכת המשכן על כל פרטיה ודקדוקיה, והתפללו וייחלו שתשרה השכינה, ועדיין לא שרתה השכינה. אולם, רק ברגע שנכנסו נדב ואביהוא פנימה, ונפשם נכספה עד כלות להשראת השכינה, שרתה השכינה.
כמובן, אסור ללכת בדרכם של נדב ואביהוא, שהרי יש סדר להתגלות ה' בעולם, סדר התורה והמצוות, ואין איש הרשאי לשנות בסדר ולעשות כרצונו. לכן מבחינתנו, העומדים בעולם הזה המוגבל ומתוחם לסדרים וגבולות יש כאן ריחוק וזרות, אולם הם עצמם נפרדו מהעולם שלנו והתעלו לעולם של קירבה ללא גבולות, ובכך הביאו לעולמנו את הקרבה הגדולה של השראת השכינה (חשוב לדייק ולהיזהר מאוד בדברים, כדי לא ליפול חלילה בחטא).
וכעין זה, אצל מקדשי ה', גם אם מבחינתנו בעולם הזה המוגבל יש חסרון והסתר פנים, הרי שהם אשר מסרו את עצמם עד כלות למענו, נדבקו בכך בקרבת אלוקים עצומה, ומתוך כך חיברו את העולם כולו אל ה', ובזכותם שמו הגדול יתקדש בעולם ותבוא הגאולה השלימה.
וכפי שאנו חשים בנוגע לקרבת ימי הזיכרון ליום העצמאות, האש בה נשרפו מקדשי ה' היא האש בה נולדת הגאולה, "כי אתה ה' באש היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












