^ 1 עיקר מצוות כיבוד הורים הוא לשמש אותם, היינו לסייע להם בצורכי גופם, היינו בשעה שיצטרכו לכך - להאכילם, להלבישם וכדומה. ולכן אם יבקשו שיבוא לבקר כשאין להם צורך ממשי - אין חובה למלא רצונם. כמובן שאם יבקר - יקיים מצווה, אך אין בזה חובה מצד כיבוד הורים. אלא שאם יתרחק מהם ולא יבוא לבקרם כפי שמקובל שבנים מבקרים אצל הוריהם, יחשב הדבר כפגיעה בכבודם ויעבור על מצוות מורא הורים. ועיין בשו"ע יו"ד רמ, ב-ד.
בעניין הוצאת ממון על כיבוד הורים, בקידושין לא, ב, נחלקו אם מצוות הכיבוד על חשבון ממון הבן או ההורים. ופסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והתוס' שהיא על חשבון ההורים. אמנם כל זה כאשר יש להורים כסף לממן את צורכיהם, אבל כשאין, ברור שיש מצווה לילדים לפרנס הוריהם. ואם יש לבנים סכום מועט המספיק לצרכי עצמם או לצורכי הוריהם, אינם חייבים לתת את כספם להורים, כמבואר בשו"ע רמ, ה. אבל כתבו האחרונים שמצווה על הבנים לחזר על הפתחים כדי לאסוף צדקה לצורך הוריהם וכ"כ בן איש חי ש"ב שופטים ח'. אין זו חובה, מפני שמצוות כיבוד הורים מחייבת לסייע להם בגופם ממש, כגון להלביש להאכיל וכיוצא בזה, אבל החזרה על הפתחים היא רק הכנה לכיבוד עצמו, ובזה אינם מחוייבים, וכך מבואר בערוה"ש רמ, כב, וכן דעת הב"ח והש"ך. אבל לדעת החזו"א (קידושין סי' קמ"ח דף לב) ישנה חובה גמורה לחזר על הפתחים עבור הורים עניים. ואם ביכולת ההורים לקיים עצמם כראוי אלא שאינם רוצים לעבוד או שהם חוסכים מאוד, אין הילדים חייבים לפרנסם, וכן משמע מחת"ס יו"ד רכט, וכך מובא בשם הרב אבא שאול בס' מורא הורים וכבודם פ"א יט.
במצב של התנגשות, שאם הבן יבוא לסייע להוריו יפסיד את פרנסתו, אם על ידי כך לא יהיה לו מה לאכול באותו יום ויצטרך לחזר על הפתחים, נפסק בשו"ע רמ, ה, שפרנסתו קודמת והורו האחרונים שאם על ידי הסיוע להוריו יעדר רבות מעבודתו עד שיפסיד את מקום עבודתו, ויצטרך לחזר על הפתחים - במקרה זה פרנסתו קודמת והוא פטור מכיבוד הורים. עיין בראשון לציון, ובביאור הגר"א י"ד, ובשבט הלוי ח"ב קיא, ג.
^ 2 ויש לשאול, שהרי גם במצוות צדקה נאמר שכרה בצידה, שנאמר (דברים טו, י): "נתון תתן לו... כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך". אלא שפירש ר"י, שכיוון שלגבי מצוות צדקה נאמר גם לאו (שם טו, ז): "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון", לכן ניתן לכוף על קיומה של מצוות צדקה (תוס' ב"ב ח, ב).
עוד צריך לדעת שיש סוברים שבית הדין יכול לכוף את הבן לתת להוריו אף יותר ממה שהוא מחויב לתת לצדקה, וכך היא דעת ערוך השולחן יו"ד רמ, כ.
^ 3 מקורות: לצורך חינוך הבנים מותר להתרחק ממקום מגורי ההורים, שכן חינוכם שקול כלימוד תורה, ולצורך לימוד תורה מותר לעזוב את מקום ההורים. לצורך פרנסה מותר, משום שכבר למדנו שכיבוד הורים אינו צריך להיות על חשבון פרנסת הבן, שו"ע יו"ד רמ, ה.
אין רשות לבעל להכניס אחד מהוריו לבית בלא הסכמת אשתו, מפני שהתחייב בפניה בעת נישואיהן בכתובה לנהוג בה כראוי, והיא שותפה בבית, ולא יתכן לעשות דבר שלא בהסכמתה. אבל חייב לטפל בהם, אף אם יצטרך לעזוב את ביתו למספר ימים או שבועות. וכן פסקו הרב אלישיב והרב אבא שאול כמובא בס' מורא הורים וכבודם פ"א מא.
כאן המקום לחזור ולציין, שלאחר הנישואים חובת כיבוד הורים חלה על הבעל כלפי הוריו ואילו האשה פטורה מכיבוד הוריה, מפני ההתנגשות שהדבר עלול ליצור בין חובתה כלפי משפחתה החדשה לחובתה כלפי הוריה, כמבואר בשו"ע יו"ד רמ, יז. אבל אם הבעל אינו מתנגד, חוזרת מצוות כיבוד הוריה למקומה. לפיכך גם את הורי האשה במידה ויצטרכו והבעל יסכים יש מצווה להכניס לביתם ולטפל בהם בכל מה שיצטרכו.
וזה שאין צריך לבטל שידוך מפני דרישת הוריו שיגור בקרבתם, כבר למדנו כיוצא בזה ברמ"א רמ, כה, בשם מהרי"ק.
^ 4 יסוד החילוק בין דברים הנוגעים לגופם של ההורים ודברים הנוגעים לילדים מבואר במהרי"ק קסו, ג-ד לעניין נישואין, והביאו הרמ"א בסוף סימן ר"מ ביו"ד. וכן מבואר בחידושי הרמב"ן ליבמות ו, א, וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם. ובשיטה מקובצת ב"מ לב, א. והגר"א רמ, לו. וכן כתבו הרבה אחרונים. (ועיין ביבי"א ח"ח יו"ד כב, ה, שהביא רשימה של פוסקים שעסקו בזה). ואף שאין חובה לשמוע בקולם בדבר שאינו נוגע לגופם, ברור שאם שומע בקולם מקיים מצווה בזה שעושה להם נחת רוח. לפיכך כאשר מדובר בדבר שיגרום לו צער גדול, כיוון שאין בזה חובה אינו צריך לשמוע בקולם.
כן מצינו שאין מצוות כיבוד הורים על חשבון ממון הבן, לפיכך אם חושב שירוויח יותר כשילמד מקצוע אחר, יכול לבחור בו וגם אם המקצוע שההורים רוצים שילמד יגרום לו צער, נחשב הדבר כמו הפסד ממון, וכיוצא בזה כתב המהרי"ק שם. ומה שצריך לחנך את ההורים שלא יחשבו שילדיהם הם רכושם, כך היה אומר מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל.
אמנם יש מהאחרונים שחלקו על עיקר יסוד המהרי"ק, וסוברים שאם אי השמיעה להורים תגרום להם צער ממשי, חובה על הבן לשמוע בקול הוריו אף בדבר שאינו נוגע להם עצמם. ובתשובות מהרש"ם ח"א ק"א הביאם, וכך משמע מהחזו"א על קידושין סי' קמ"ח לב, א. ולפי דעתם כל ההיתר לא לשמוע בקול ההורים לגבי חתונה או פרנסה הוא מפני שדברים אלו דוחים כיבוד הורים, ולא כפי שכתבו המהרי"ק ושאר הפוסקים שהסיבה מפני שאין בדברים שאינם קשורים להורים עצמם חיוב כיבוד. מכל מקום לדינא, בדרך כלל התנגדות ההורים אינה חריפה כל כך, ואזי לכל השיטות אם מדובר בהחלטה חשובה שנוגעת לחיי הבן, אינו מחויב לשמוע בקול הוריו. וכשיש התנגשות קשה בין רצון ההורים לבן, ואם הבן יחליט שלא כדעתם יצטערו מאוד, ההלכה כדעת המהר"יק שכן רוב הראשונים סוברים כמותו, לפיכך אין הבן מחויב לשמוע בקול הוריו בדברים הנוגעים לחייו. במצבים קשים יש להמליץ לבן להתייעץ עם רב.