ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מנפלאות מצרים היתה הכבדת לב פרעה. לא זו בלבד שהביאה להענשתו הראויה והראתה לישראל את יד ה' המשגחת, אלא שהיתה לה מטרה נוספת. אנו אומרים: "ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים". הרב חרל"פ כותב בפירושו להגדה כי אילו הניח לנו פרעה לצאת, היינו ממשיכים להיות משועבדים לו שיעבוד של הכרת טובה, ואפשר שאף לתרבות המצרית היינו נשארים קשורים. יש אפוא ליצור נתק נפשי מהם.
הכבדת לב זו הופיעה שוב בימינו אצל הבריטים והערבים. הבריטים היו אמורים להביא להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל. הם מעלו בתפקידם, סגרו מחד את שערי הארץ ליהודים, ומאידך אפשרו למאות אלפי ערבים מכל המדינות הסובבות להיכנס אליה באין מפריע. בבואם לעזוב את הארץ, לא יצאו ממנה תוך השלטת סדר כנדרש, אלא עזבוה במגמה שייווצר כאן 'תוהו ובוהו', אשר בעקבותיו הם יתבקשו לחזור ולא יצאו עוד. כתוצאה מכך נאלצנו לצאת למלחמה, אשר הביאה לנו יתרונות רבים כפי שיפורט.
במאמר מוסגר יש לומר כי הבריטים השאירו כאן תשתית בסיסית חשובה: שדות תעופה, נמל חיפה, כבישים ומסילות ברזל. אלמלא נהגו בנו כפי שנהגו, היינו משועבדים להכרת טובה להם.
התועלת שבלאווים
אולם הכבדת הלב של האנגלים היתה כאין וכאפס לעומת זו של הערבים. הללו לא היו אמורים לקבל ריבונות באיזשהו חלק של ארץ ישראל המערבית. ההחלטה שהתקבלה על ידי חבר הלאומים דיברה על בית לאומי יהודי בארץ. התנגדותם הנחרצת של הערבים לכל ריבונות יהודית בארץ, ולכל עליית יהודים אליה, גרמה לבריטים למנוע התיישבות ועלייה. היהודים ביקשו להעלות לארץ מאה אלף פליטי שואה בלבד, אך הבריטים בלחץ הערבים לא הסכימו גם לזאת. כתגובה חיזקו המחתרות היהודיות את עוצמת המרי.
מהלכם של הבריטים להביא את עניין ארץ ישראל לאו"ם היה מעשה פרו-ערבי. שכן החלטת חבר הלאומים על הקמת מדינה יהודית בלבד בארץ לא זזה ממקומה. היא החלה להתבצע על ידי כינון ההתיישבות היהודית בארץ, ולאו"ם לא היתה כל סמכות לשנותה. הערבים יכלו אך להרוויח ממסירת הדבר לאו"ם, שכן לא היתה קודם לכך שום הכרה לתביעתם על הארץ. למרות זאת הם לא שיתפו פעולה.
תוכנית החלוקה של האו"ם היתה חטא על פשע. אחר ששלושה רבעים משטח הארץ נקרעו לצורך הקמת ממלכת ירדן, נקרעו חלקים רבים ממה שנותר כדי להימסר למדינה ערבית אשר כלל לא הובאה בחשבון קודם. למדינה היהודית הוקצו חלקים קטנים מאוד מן הארץ, וכל לב הארץ, וכן מרכז הגליל, נמסרו לערבים.
על פי תוכנית זו באר שבע, אשקלון, אשדוד, יפו, רמלה, לוד, בית שמש, קריית גת, ראש העין, עכו, נהריה, נצרת ומגדל העמק לא היו אמורות להיכלל במדינה היהודית. כאשר עמדה לקום, לא היתה המדינה יכולה להכיל אפילו חלק קטן מן היושבים בה היום.
הסירוב הערבי הגורף לכל פתרון נראה בלתי הגיוני ואך נראה כי שוב הכביד ה' את ליבם. מתוך שיצאו למלחמה והקב"ה הנחיל לנו ישועה, גדלה מדינת ישראל הראשונית בשליש על מה שהוקצב, והתווספו לה כל המקומות שפירטנו ועוד למעלה מהם.
והנה בתשע עשרה שנות מדינת ישראל הראשונות, לא נשמע קול במדינה הקורא לכבוש את חלקי ארץ ישראל שלא נותרו בידינו, גם לא את גוש עציון או את עטרות ונווה יעקב אשר נפלו בידם, להוציא זעקתו המפורסמת של הרב צבי יהודה זצ"ל, אשר אף היא לא באה אלא ממש שבועות לפני קרות הדבר.
בפרוץ המלחמה הובטח למלך ירדן כי אם לא יצא להילחם לא נפגע בנתון לשלטונו. אין הסבר מתקבל על הדעת מדוע יצא למלחמה. שוב, הכביד ה' את ליבו.
על פי הסכמי שביתת הנשק של מלחמת תש"ח, היינו אמורים לקבל מעבר חופשי לכותל ולהר הזיתים, וגם להר הצופים. אולם הירדנים לא כיבדו את ההסכם. מדינת ישראל נאלצה לבנות חלופה ל'הדסה' ולאוניברסיטה, ועכשיו יש שתיים.
בתום מלחמת ששת הימים הכריז שר הביטחון דאז, משה דיין: "אני מחכה לטלפון מן הערבים". הוא היה מוכן להשיב להם את ששוחרר תמורת הסכם שלום. אולם הערבים התכנסו בחרטוּם בירת סודן, והשמיעו כלפי מדינת ישראל את שלושת הלאווים המפורסמים: לא שלום, לא הכרה, לא משא ומתן. עקב סירוב בלתי הגיוני זה, התאפשרה בהמשך הדרך ההתיישבות ביש"ע ובגולן. ואגב, כדאי להשוות בין מה שהשתנה מאז בחרטום ושאר בירות ערב, לעומת מה שהשתנה בירושלים.
הכבדת הלב הערבית הביאה רווחים נוספים. האלוף במילואים חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, כתב לפני שנים רבות מאמר אודות התועלת שצמחה מן החרם הערבי על ישראל. כיוון שהערבים סירבו לקנות ממנה ולמכור לה, היתה ישראל צריכה להתאים את עצמה לרמת הדרישות של שוקי אירופה. כתוצאה מכך צמחה פה תעשייה מתוחכמת בהרבה מכזו שהיתה פונה לשוקי ערב.
עתה עומדת ישראל כשהיא מפותחת, מניבה יבולים ברוכים, וחזקה כלכלית מהרבה מדינות אחרות.
אך קיימת הסכנה לקלקל. בסיום מלחמות יהושע על הארץ נאמר שם הסיכום הבא: "לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר ה' אל בית ישראל הכל בא". הדברים נאמרים כאשר הן ביהושע והן בשופטים נמנים חבלי ארץ רבים אשר עדיין לא נכבשו. אברבנאל ורלב"ג מיישבים את הסתירה. הם אומרים כי מבחינת הקב"ה הכל בא, ואך עצלותם ורפיונם של ישראל הם שגרמו לכך שלא כל הארץ נכבשה לפניהם. בימינו ניתן לומר כי מבחינת הקב"ה "הכל בא". שערי הארץ פתוחים ושערי הגלויות פתוחים. חלקים גדולים מן הארץ ניתנו בידינו. רק הרפיון וההיסוס והעדר האמונה הם שמעכבים. בבחירה החופשית של בני האדם אין האלוקים מתערב. דרושה עבודה חינוכית נרחבת.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









