ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"ר' יצחק תני לה משם ר' הושעיה רבה בשם ר' יהודה בר סימון, כאן כתיב, וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. מאי מגורי אביו, מגיורי אביו".
לפי זה כוונת הפסוק, שיעקב בא לשבת בארץ אשר השפעתו הרוחנית של אביו היתה ניכרת בה. ולכן הפסוק מסיים בארץ כנען, שלכאורה הדבר ידוע, אלא ללמדנו שלמרות שהארץ היא ארץ כנען - שקולל, הצליח יצחק בעבודת הקודש לגייר גיורים שיכירו במלכות הקדוש ברוך הוא ובקיום מצותיו.
אכן במדרש הגדול (לז, א) נראה הסבר אחר מדוע נאמר על יעקב ישיבה, ועל יצחק מגורים. שכך אמרו:
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. מכאן אמרו ישיבת חוצה לארץ אינה ישיבה. אין נקראת ישיבה אלא ישיבת ארץ ישראל. ולא עוד, אלא שכל הדר בה אין סוף למתן שכרו שהיא מכפרת עליו בחייו ובמותו. וכו'. וכל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור אצל המזבח. מְגוּרֵי אָבִיו. עליו אמר דוד, כי גר אנכי בארץ ותושב ככל אבותי. אברהם אמר, גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי. יצחק, גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת. יעקב, עִם לָבָן גַּרְתִּי. שישיבת הצדיקים בעולם הזה גירות היא להם. אביו. היה לו לומר אבותיו, ולמה נקראת ארץ מגורי אביו. אלא אמר רבי הושעיא, אברהם יצא לחוץ לארץ, יעקב יצא לחוצה לארץ. אבל יצחק הועלה בה עולה תמימה, הוי בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו ודאי. והיכן בחברון, דכתיב, (בראשית לה, כז) הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק.
שהנה המושג לגור, מופיע גם אצל אברהם ויעקב, והמדרש מסביר, כי אצל צדיקים, ישיבתם בעולם הזה ארעית היא, ולכן, הם גרים בארץ. מלשון גר, שאינם תושבים בה. שמשמעות תושב, להיות קבוע בארץ ואילו הצדיקים מרגישים שהויית עולם הזה אינה אלא פרוזדור לעולם הבא, ששם הקביעות, בעולם הרוח ולא בעולם הגשמי. אם כן מדוע רק על יצחק נאמר מגורי, ואילו על אברהם ויעקב נאמר המושג גור וגם המושג ישיבה.
אלא אברהם ויעקב שהיו בחוצה לארץ הרגישו שהשהייה שם אינה אלא זמנית ואינה עיקרית אפילו לעולם הזה. כי עיקר חיי יהודי בארץ, ושם הוא צריך להיות קבוע. שלא תאמר, הן כל הויית עולם זה הינה ארעית, מה נפקא מינה אם אתה בארץ או חוצה לה. ובעיקר לצדיקים שמקדישים את חייהם לדביקות אלהית בקיום תורה ומצות, דברים שנוהגים בכל העולם, כמו שנאמר מלוא כל הארץ כבודו. לכך אומר המדרש, שאינה דומה ישיבת הארץ לחוצה לארץ. ושני עניינים יש בזה. האחד, שזו ארץ מגורי אביו. והשני, שזו ארץ המכפרת על יושביה בחייהם ובמותם. (שהמדרש אומר, ישיבת חוצה לארץ אינה ישיבה. ועוד, שכל הדר בה, אין סוף למתן שכרו. אלמא, גם בלא ריבוי מתן שכרה, הישיבה בה חשובה. ודבר נוסף יש במעלתה, ריבוי השכר ליושב בה).
דהיינו, ישנה קדושת הארץ מצד היותה כביכול היכל המלך בורא העולם. ומתוקף זה אמר הקדוש ברוך הוא ליצחק אבינו גור בארץ הזאת, חוצה לארץ אינה ראויה לך. ומדוע נישתנה יצחק מאברהם ויעקב. כי הועלה בה עולה תמימה. הסכמת יצחק אבינו להיות נעקד על גבי המזבח, מפני שאביו אברהם אמר לו, שכך ציוה ה', לשוחטו לעולה. הוא לא פיקפק במצוה זו (למרות שהיה מקום גדול לומר, וכי הקדוש ברוך הוא חפץ בקרבנות אדם. דבר שסתר את כל תורת החסד של אברהם אבינו) ופעל ללא דופי לקיימה בשלמות. היכולת לקבל ולבצע מצוה זו בשלמות עילאית, נבעה מהיות יצחק אבינו דבק באלהיו, באופן שניתק אותו מדרישות החיים הגופניים. ולכך, עוד בחייו זכה שיקרא שם ה' עליו, שהסומא חשוב כמת. והכוונה, שענייניו הגשמיים כמת היו חשובים אצלו, כאילו, שרק הדרישות הרוחניות השפיעו על מציאות חייו. הויה כזו אינה ראויה, ואינה יכולה להמצא בחוצה לארץ.
אכן בארץ ישנה מעלה נוספת (שכמובן נמשכת מהראשונה) שהשוכן בה, נשוא עון. כאשר אדם חי בארץ מפני שהיא היכל המלך, וממילא היא עדיפה בעיניו על ישיבת חוצה לארץ, נחשבת ישיבתו בה לקביעות לעומת מגוריו בחוץ לארץ.
אברהם ויעקב שגרו בשאר ארצות, הרגישו והעדיפו את ישיבת הארץ למקום קבוע לעומת מגוריהם בארצות נכר. אולם גם הם היו דרים אפילו בארץ, כי בסיכום הכללי שלהם, כל חיי עולם הזה, היו לגביהם זמניים, ועיקר שאיפתם ועוצם דבקותם בבורא עולם, היתה הוייתם הרוחנית ואילו חייהם הגשמיים היו רק כמכשיר להשגת מעלתם הרוחנית, שעיקרה בעולם הבא.
והיכן היא ארץ מגורי אביו, בחברון. אשר גר שם אברהם ויצחק. לא במקרה גרו אברהם ויצחק בחברון. שחברון, כשמה כן היא, מחברת היא את הגר בה עם בורא עולם. שם ישנה סגולה מיוחדת לעובד ה' באמת, שהוא זוכה להכיר שהמקום בו חי אדם עלי אדמות, מקום טרשים הוא. כי החיות האמיתית באה מדבקותו של האדם בחיי עולם הבא עוד בעולם זה. ולכן הקבור בארץ הרי הוא כמי שקבור אצל המזבח מה המזבח מקום כפרה הוא, ששם יורדת אש מהשמים ואוכלת את הקרבנות הניתנים על גג המזבח, והיא רבוצה כאריה, המתגבר לעשות רצון אביו שבשמים. כך הקבור בארץ, שגשמיותו כביכול מתה והיא מכוסה, (שלשון קבור, טמון באדמה ומכוסה בה) מפני שעיקר חיו הם התעלותו מעל דרישות הגוף והוא משתמש בהם לצורך השגתו הרוחנית העליונה, שכאמור, זו סגולה מיוחדת לארץ, שרוי בכפרה ועליו נאמר וסר עונך וחטאתך תכופר.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
