ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
היונים בערמתם התנכלו לדת ישראל לעקור אותה מן השורש, ולהביא את העם לידי התבוללות וטמיעה וכליה רוחנית, ובזה ישיגו את חפצם שלא יזכר שם ישראל עוד ח"ו. ולכן גזרו לבטל שבת, ראש חודש, ומילה (מגילת אנטיוכוס), ששלשה דברים אלו כוללים עיקרי היהדות. השבת היא עדות כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש (שמות ל"א י"ז). ר"ח, לפיו היו קובעים החגים והמועדים על פי הראיה. מילה, אות ברית קדש, בין עם ישראל לבין אביו שבשמים יתב"ש, ובזה הסימן שבגופו נבדל משאר העמים. ומבלעדי שלשה דברים הנ"ל יהיו מגששים כעור באפילה. ושוב גזרו עליהם גזירה איומה ונוראה, והיא, כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב, ב"ר פ"ב), שמטרת גזירה זו גלויה ומפורסמת, להכרית מפיהם האמונה הטהורה והצרופה באל יחיד ומיוחד ב"ה, ולהציגם כאנשים ריקים ופוחזים, המנוערים מכל זיק של מחשבת קדש, ושאין להם בעולמם אלא אכילה ושתיה, שכרות והוללות.
משרתי עליון החשמונאים הקדושים, אשר ירדו לסוף דעתם הנפשעת, וחדרו לתוך מזימתם המרשעת, השליכו על ה' יהבם, וקמו נגדם בלי חרב ובלי חנית. ובעזרת אלהי צבאות ישראל הנותן ליעף כח, התגברו עליהם, וניפצו כל תחבולותיהם ונכליהם לרסיסים, וגרשום מן הארץ, ותשקוט הארץ מקול אויב ונוגש. לזכר הנס הגדול והמופלא הזה, קבעו לנו רז"ל שמונת ימי חנוכה, לכבד ה' באורים ולזכור מעללי יה, כי פרט לאמירת ההלל בשחרית, אין שום דבר לזכר הנס של הנצחון על התשועה וההצלה והפדות, ורק על נס פך השמן (ראה שבת כ"א ע"ב) אנו מדליקים נרות חנוכה.
וכונתם בזה, להחדיר בקרבנו רעיונות עמוקים. א, שכל מגמת היונים היתה להכחיד הדת והאמונה מעם ישראל, והחשמונאים הקדושים קנאו קנאת ה' צבאות. ב, להבליט במיוחד שיד ה' עשתה זאת ולא כחם ועוצם ידם. ג, להדגיש לדורות הבאים שעם ישראל נבחר ונבדל מכל העמים ותפקידו ויעודו להיות אור לגויים, ואפילו חיי החולין שלו הם חיים רוחניים של תורה ומצוות, קדושה וטהרה, ולא חיים חמריים וגשמיים. ולכן בכדי להורות לנו את הרעיונות הנשגבים והנעלים האלה, קבעו לנו דוקא זכר על נס פך השמן, ולא על נס הנצחון, כי אצל עם ישראל, העיקר הוא הבחינה הרוחנית ולא הגשמית.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
