ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(טז: שליש תחתון – יז: סוף פרק שני)
חלק א – אגדתא
אולי כסיום לפרק – מימרות המראות את חשיבות ק"ש ותפילה, ועוד דברים אגביים:
- ר' אלעזר – מי שקורא ק"ש ומתפלל נוחל שני עולמים.
- תפילות אמוראים שונים בסיום התפילה:
- ר' אלעזר – שלום ושפע רוחני.
- רי"ח – רחמים.
- ר' זירא – שלא נחטא.
- ר' חייא – תורה ושמחה ואל יחשכו עינינו.
- רב – שפע רוחני וגשמי (תפילת ברכת החודש שלנו).
- רבי – הצלה מגורמים רעים (תפילת רבי שאחרי ברכות השחר).
- רב ספרא – שלום למעלה ולמטה.
- ר' אלכסנדרי/רב המנונא – קרן אורה ואל יחשכו עינינו.
- ר' אלכסנדרי – הצלה משאור שבעיסה (יצה"ר) ושעבוד מלכויות.
10. רבא – עד שלא נוצרתי איני כדאי (סיום תפילות יום כיפור).
11. מר בריה דרבינא – לשה"ר, כעפר (סיום 18 שלנו) הצלה מגורמים רעים.
12. רב ששת (בסיום תפילת תענית) שהתענית תחשב כהקרבת חלב ודם.
אגב, רי"ח בסיום איוב – סוף אדם למות... אשרי מי שעושה נחת רוח ליוצרו ונפטר בשם טוב.
- C. מרגלא בפומיה:
- ר"מ – גמור בלבבך לדעת את ה', תורה ויראת שמיים והישמרות מעוון.
- רבנן דיבנה – אני בריה וחברי בריה... אחד המרבה ואחד הממעיט...
- אביי – ערום ביראה ומרבה שלום.
- רבא – מטרת הלימוד (לשמה) להביא לתשובה ומעשים טובים.
- רב – עולם הבא צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה (ושכר הנשים גדול משל הגברים, ששולחות ילדיהם ובעליהם ללמוד).
- D. מילות פרידה
- רבנן מר' אמי/ר' חנינא – תזכה בעוה"ז ובעוה"ב, תורה.
- רבנן מבית רב חסדא/ר' שמואל ב"נ – היו דורשים את הפסוק [1]
"אלופינו (מהיגינו) מסובלים (מח' רב ושמואל או רי"ח ור"א – מסובלים במצוות/יסורים,
אין פרץ – שלא יצא ממנו כאחיתופל,
ואין יוצאת – שלא יצא ממנו כדואג האדומי,
ואין צוחה ברחובותינו – שלא יצא ממנו כגיחזי (שצווח שהוא טמא (מצורע))".
[אגב, עוד מחלוקת רב ושמואל או רי"ח ור"א – "שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" -
רב ושמואל או רי"ח ור"א – הכוונה לצדיקים שרחוקים מצדקת ה' כי (1. מקבלים בזכות. 2. אינם מקבלים (כמו שאומרת הבת קול על חנינא).
רב יהודה ורב אשי – הכוונה לגויים במקום שאף אחד מהם לא התגייר.
חלק ב – האם כל חתן רשאי לקרות?
במשנה – לרבנן – כן, רשב"ג – לא (חושש ליוהרא).
קשה: והרי לגבי עבודה בתשעה באב:
האם סתם אדם יכול להיבטל ממלאכה ב9 באב במקום שנהגו לעבוד?
רבנן – לא התייחסו, רשב"ג – כן (עדיף!).
תשובות:
- רי"ח – להחליף השיטות.
- רב שישא בריה דרב אידי – כולם חוששים ליוהרא, אלא שיש מצבים שלא ישימו לב:
רבנן בחתן – כי כולם קוראים.
רשב"ג ב 9 באב – יחשבו שסתם אין לו עבודה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
