ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החל האיש להסתגף, כפי אשר הורה לו הרב, אך כיוון שהיה אדם חולני, לא עמד לו כוחו להשלים את כל הסיגופים. הצטער מאוד היהודי על שאין בכוחו לכפר על חטאו, ושקע בעצבות גדולה. יום אחד, פגש אותו אחד ממכיריו, ושאלו – למה אתה עצוב כל כך?
סיפר לו היהודי את סיפורו וצערו. והנה, אמר לו החבר – 'שמעתי, שיש צדיק חדש, שסולל דרך חדשה של תשובה בעולם, סע אליו, והוא ימצא לך בוודאי דרך לכפר על חטאך'.
נסע האיש לצדיק, הלא הוא רבי ישראל בעל שם טוב, וכשהגיע אליו פרץ בבכי מר, וסיפר לצדיק את חטאו. ניחמו הצדיק ואמר לו – 'אני רואה שאתה מתחרט בלב שלם על חטאך. כיוון שמיעטת בכבוד השבת, הרי שתשובתך היא להרבות בכבוד השבת. לפיכך, במשך מספר שבתות תדליק כמה נרות גדולים בבית הכנסת לכבוד שבת, ובכך תוסיף בכבוד השבת, וסר עוונך וחטאתך יכופר'.
חזר האיש לביתו בשמחה, ועשה כדברי הצדיק. כל כך שמח בדרך התשובה המיוחדת, עד שהרגיש שהוא מוכרח לספר לרב העיר, שיש דרך חדשה של תשובה בעולם. אולם, כשרב העיר שמע את הסיפור, נחרד מאוד והתפלא, שהרי חילול שבת חטא חמור הוא, וכיצד אפשר לתקנו בהדלקת נרות בלבד.
החליט הרב לנסוע אל הבעש"ט הקדוש, ולשאלו לפשר דרכו החדשה. הבעש"ט צפה ברוח קדשו את העניין, וסובב את העניינים כך שעגלתו של הרב נתקעה והתעכבה בדרך, והגיעה בערב שבת בין השמשות רק לפאתי העיר. מחשש לחילול שבת, קפץ רבי יחיאל מיכל מהעגלה, וצעד רגלי בבגדי חול לכיוון ביתו של הבעש"ט.
וכך בשעה שהבעש"ט עמד בבגדי השבת, עם כוס הקידוש בידו, נפתחה הדלת ורבי יחיאל מיכל נכנס פנימה, כשהוא אפוף צער גדול על שמיעט בכבוד השבת.
הביט בו הבעש"ט ואמר: נו, אתה מרגיש כמה גדול צערו של יהודי, כשהוא ממעט בכבוד השבת.
סיפור זה נותן מבט חדש ועמוק על דרכה של התשובה באלול ובכל השנה. בשעה שאנו חוטאים ונופלים, קל לנו לחשוב שתיקוננו יהיה בכך שנכעס על עצמנו, ונשבור את הכוחות שהובילו לחטא. לפיכך, הסיגופים נראים כדבר המתאים יותר מכל לתשובה.
אולם, הבעש"ט וגדולי הדורות האחרונים חידשו דרך עמוקה מזו לתשובה. המילה – 'תשובה' היא מלשון: 'לשוב', לחזור. על האדם להחזיר למקומם הטוב את הכוחות שנפלו. אם יסתפק האדם רק בלשבור את הכוחות הללו, הרי שהם לא יוכלו לשוב למקומם.
לפיכך על האדם לשאוף להעלות את הכוחות הללו בעצמם, ובכך לתקנם ולהשיבם. לא תמיד, אפשר לעשות זאת בקלות ומיד, שהרי הכוחות נפלו, ועליהם לעבור דרך של זיכוך.
בסיפור, היהודי מצטער בתחילה, ובכך הוא עוזב את הכוחות בצורתם הנפולה. אולם, בשלב השני עליו לקחת את הכוחות הנפולים ולהשיבם מעלה. זאת הוא עושה בהדלקת נרות השבת, שהרי הנפילה היא זו שמובילה אותו לרצון הגדול להוסיף בכבוד השבת. נמצא, שבסופו של דבר החטא היה המנוף לתיקון ולהתעלות.
זוהי תשובה מאהבה, שזדונות נהפכים לו לזכויות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
