ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כו: 4 שורות מלמטה - כז: שליש תחתון)
חלק א – בירור שיטת ר"י – עד ועד בכלל או לא?
במשנה יש בעיה -
מנחה – לא כולל (אחרת זה יוצא בערב כרבנן),
במוסף – כולל (כי אחרת אין חפיפה בין מנחה למוסף).
תשובה – זה כולל, ובמנחה הכוונה לחצי הראשון של פלג המנחה, ועד בכלל.
חיזוק ממשנה בעדויות – שתמיד של שחר קרב בשעה הרביעית.
קושיא מברייתא ש"בבוקר בבוקר" זה עד סוף השעה השלישית.
תשובה – הכפילות באה להגדיר זמן מוקדם יותר מסתם בוקר.
חלק ב – כמי ההלכה?
א. לגבי שחרית – רב כהנא - ראינו במשנה בערכין שכר"י.
ב. לגבי מנחה-ערבית:
A. הדעות:
רב חסדא – רב התפלל ערבית בערב שבת מוקדם (כר"י)
רב יצחק – רב הונא ורבנן התפללו מאוחר (כרבנן),
ולמעשה – דעביד כמר עבד ודעביד כמר עבד.
B. הנהגות שונות של אמוראים
רב (ורבי) – בסוף עמוד א (ובכמעט באמצע עמוד ב) - סיפור שהיה אצל גניבא והתפלל מוקדם בערב שבת (אגב: 1. מתפלל תלמיד (ר' ירמיה) אחורי רבו (רב, כי היה תלמיד חבר) . 2. אסור לעבור כנגד המתפלל).
ר' יאשיה – התפלל ערבית של מוצ"ש מוקדם.
וכן (כז: באמצע) רב העיד על רי"ש ברי"ס על כניסת שבת, ועולא אמר שזה ר"א ברי"ס ובצאת שבת).
C. לגבי שבת
1. איסור מלאכה - רב (בכניסת שבת)– כן.
קשה:
- רבי התפלל מוקדם ואח"כ נכנס למרחץ? רק נכנס להזיע, זה קודם גזירת מרחץ.
- אביי הרשה לרב דימי לעשן סלים? כי רב דימי קיבל בטעות.
קשה – הרי כשיש טעות, אז לא מתעלמים ממנה, שהרי אבידן סיפר שפעם התפללו ערבית במוצ"ש מוקדם בטעות, ואמר להם רבי שלא יתפללו שוב, אז גם לגבי כניסת שבת שתחשב לו הטעות ולא יתפלל שוב ויקבל שבת.
תשובה – שם לא רצה להטריח את הציבור.
(מה אם ציבור יקבל שבת בטעות מוקדם, האם נאמר שגם קיבל שבת? מחלוקת ראשונים).
2. קידוש והבדלה (אמצע עמוד ב)
אומר קידוש מוקדם והבדלה (על כוס) מוקדם.
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
