ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: שליש תחתון – כח: במשנה השנייה)
א. תפילת הערב אין לה קבע
A. פירוש –
- אין לה הגבלת זמן.
דחייה – שיכתוב – "כל הלילה". - אינה חובה.
B. הדעות – ר"ג – חובה, ר' יהושע – רשות.
C. מעשה בר' יהושע ור"ג –
- שאלת התלמיד (רשב"י) והדיון בבית המדרש.
הענשת ר' יהושע וסילוק ר"ג. - מינוי ר"א ב"ע, כבן 70.
- תחת הנהגתו של ר"א ב"ע – 1. הוסיפו 400/700 ספסלים (אין תוכו כברו). 2. עדויות + בו ביום. 3. גם ר"ג הגיע – ובין השאר דנו בגר עמוני (ר' יהושע – מותר (כי סנחריב בלבל האומות ועוד לא שבו), ר"ג – אסור (כי כבר שבו).
- הפיוס – ר"ג בא להתפייס, מזהה שהוא פחמי ומקבל ביקורת, ניסיונות ההודעה לחכמים, חלוקת השבתות (1-3).
(כח. רבע תחתון)
ב. זמן מוסף –
A. הזמן - ת"ק – כל היום (רי"ח – אך נקרא פושע), ר"י – 7 שעות.
B. נובע מזה: היו לפניו 2 תפילות – מנחה ומוסף:
ר"י – מוסף (עוברת),
ת"ק – מנחה (תדירה) – וכן רי"ח, (ור' זירא שחלש ולא הגיע לביהמ"ד, שמח כששמע שזה רי"ח כי התלבט אולי זה ריב"ל).
C. המתפלל אחרי זמני ר"י – "נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה".
ריב"ל - במוסף – שבר יבוא על ישראל על שאחרו את המועדים,
ר"א - בשחרית – תוגה (עצבות) תבוא על ישראל וכו'.
D. עוד הלכות לגבי מוסף – (כח: 1+)
אביי ניסה לברר למה רב אויא לא בא לדרשת רב יוסף לפני מוסף, כי אמנם היה חלש אך יכל לאכול ולבוא.
תשובות רב אויא:
- רב הונא - אסור לאכול לפני מוסף.
דחייה – אז תתפלל ביחידות, תאכל ותבוא. - רי"ח - אסור להקדים תפילתו לשל הציבור.
דחייה – זה רק במסגרת הציבור.
E. אגב, לגבי אכילה לפני התפילה,
רב הונא (כנ"ל) וריב"ל (לגבי מנחה) – אסרו,
אך להלכה – מותר.
ג. משנה – תפילת ר' נחוניא בן הקנה בבית המדרש
A. נוסח התפילות.
B. צוואות רוחניות של תנאים כשחלו (קשור לתפילה)
- 1. ר' אליעזר – כבוד חברכם, מינעו בניכם מן ההגיון (מקרא/שיחת ילדים) והושיבום אצל ת"ח, ודעו לפני מי אתם עומדים בתפילה.
- 2. רי"ח בן זכאי – 1. בכה שמא הולך לגיהנום (ובניגוד למלך בשר ודם, כאן זה לעולם ואי אפשר לפייסו בממון). 2. ברכם שיהיה מורא שמיים שלהם כמורא בשר ודם (הלוואי...).

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












