ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
" כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם...אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא: לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י"א לא, י"ב ב-ד).
נשאלת השאלה מה פשר הציווי המפתיע ומה ההווא אמינא שהציווי האחרון בא לשלול?
אונקלוס מתרגם "לא תעבדון כן קדם ה' אלהכון" כלומר אל תעבדו את הקב"ה באותה דרך ובאותם אמצעים שנצטוויתם להשמידם עם כניסתכם לארץ. חסרונו של פירוש זה הוא "שלא תעשון" מתייחס לדרך בה יש לנהוג בעבודת האלילים כלומר לאבדה ולהשמידה ולא לדרך בה הם נעבדו.
רש"י מביא שלשה פירושים:
א. "לא תעשון כן לד' אלקיכם-להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה), כי אם במקום אשר יבחר". לפי פירוש זה פסוק ד מתייחס לפסוק ה "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" וזה קשה מאוד שהרי הביטוי "כן" מתייחס בפשטות למשהו שכבר נזכר בפסוקים הקודמים (עיין גם רשב"ם ואבן עזרא).
ב. "אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם, ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב" פירוש זה הוא בודאי דרש ואיננו פשט ומכיון שהבאנו אותו נביא גם את דרשתו של בעל "שפת אמת" (שם תרלז ד"ה "בפסוק אבד דאבדון..." שממשיך את דרשת רבי ישמעאל וז"ל "לכן אף שבית המקדש חרב מכל מקום "לשכנו תדרשו"...כי על ידי הזכירה...יתעורר כח הרשימה....ויהיה הגאולה על ידי זה". כלומר בניגוד לעבודה זרה אותה יש להשמיד ולגרום להיעלמותה, את המקדש יש לדרוש גם בשממונו ובכך לדאוג שלא ישאר בחורבנו.
ג. "דבר אחר ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה" (עיין גם רמב"ן). פירוש זה של רש"י הוא הקרוב ביותר לפשט אבל עדיין לא עונה על השאלה, מה הווא אמינא יש שמותר למחוק את השם ח"ו או לנתוץ את המזבח חס ושלום?
לכן נראה להסביר שעם הכניסה לארץ יתקל העם במקומות בהם עבדו האבות והאנשים שהצטרפו אליהם את הקב"ה. מקומות אלו יכולים להיות בעייתיים משתי בחינות. א. אם מבחינת האמצעים בהם השתמשו לעבודה כגון המצבה שהייתה מותרת בתקופת האבות ונאסרה על הבנים, לאחר מתן תורה. ב. אם מבחינת המיקום כגון מזבחות שנבנו בתקופת האבות ברחבי הארץ ונאסרו ברגע שנבנה המשכן-מקדש בשילה ונאסרו הבמות. בשני המקרים יש הוא אמינא שעם הכניסה לארץ יש להשמיד ולאבד מקומות אלה כדי שלא יכשלו בהם. באה התורה ומזהירה "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם" אסור לפגוע בצורה של כילוי וחורבן במקומות אלה. הפתרון היחיד המותר הוא רק בגניזת המקום בצורה מכובדת כמו בכתבי הקודש שבלו. לפי זה ברור למה היה כל כך קשה להלחם בתופעת הבמות כמעט לאורך כל ימי בית ראשון. לא רק שהעם לא הסכים לוותר על ההקרבה במקומות אלה אלא שגם אי אפשר היה לפגוע בהם ולהשמידם. גניזה מסודרת של מקומות אלה חייבה מאמץ כספי ולוגיסטי עצום שהתאפשר רק בתקופת יאשיהו שהפסיק את התופעה.
הבה נתפלל כולנו שבתקופתינו, תקופת שיבת ציון החדשה, נזכה להתחדשות משמעותו של הציווי, לפחות לפי דרשתו של בעל ה"שפת אמת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
