ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדר א' תשנ"ב
מילת קטן לשם גיור שלא בפני שלושה, על מנת להטבילו בפני בית-דין
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
77 - אב יהודי שאשתו גויה
78 - קטן לשם גיור
79 - השתלת לב וקביעת רגע המוות
טען עוד
לפני כחודשיים אימצה משפחה ילד מקומי לא-יהודי וברצונה לגיירו בקרוב. האם יש מניעה לכך שנבצע מעשה ברית לשם מילה שלא בנוכחות בי"ד, ולאחר מספר ימים יסעו לעיר הבירה, בה נמצאים שלושה רבנים כשרים, לטבילה ולהטפת דם?
תשובה
גר קטן שמגויר על דעת בית-דין, צריך למולו דווקא בפני שלושה 1 .
השלושה צריכים להיות אנשים הכשרים לדון 2 , די בהדיוטות 3 , ואין צריך שיהיו מומחין, והמוהל הוא מכלל השלושה.
אין צורך בנוכחותו של בית-דין של שלושה בזמן המילה ובזמן הטבילה, ועל כן די שבזמן המילה בקאלי יצטרפו לרב עוד שני יהודים שומרי תורה ומצוות שאינם קרובים לא זה לזה ולא לרב, והמוהל יכול להיות אחד מהם, ויכוונו שמילה זו היא לשם גירות, ואחרי כן ישלימו את התהליך בפני בית-דין מוסמך.
אם אין בקאלי שלושה יהודים שומרי תורה ומצוות, ישנה אפשרות אחרת והיא - קבלת רשות מטעם בית-דין של שלושה למולו שלא בפניהם, בנוכחות של שניים, דהיינו המוהל ועוד אחד כשר. גם בכהאי גוונא יוכלו לברך ברכת "למול את הגרים" וכו' בשעת המילה ותהא המילה לשם גירות, ולא יצטרכו להטיף דם ברית כשיגיע אחרי-כן לבית-הדין הכשר לטבול בפניהם 4 .
בדיעבד, אם כבר נימול שלא בפני שלושה, צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית בפני שלושה 5 .
במילת קטן שמגויר על דעת בית-דין, יש להקפיד שהמילה תהא ביום ולא בלילה 6 .
^ 1. "אוצר הברית" לרב יוסף דוד ויסברג (ח"ב עמ' קעו סעיף ג), על-פי "דגול מרבבה" (יורה דעה סי' רסח), דבקטן שלא שייך בו קבלת מצוות, הוי טבילה עיקר, וכן מסתבר דהוא הדין למילה, ועל כן צריכה להיות בפני שלושה. וב"אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנח) הוסיף דמכיוון דגיור הקטן הוא מטעם שזכין לו, צריך שלושה גם במילה, לזכות לו את הגירות.
^ 2. שם (עמ' קעה) והעיר שם בהערה א דכשנימול בפני רופאים, אם הם מחללי שבת, אינם מצטרפים לבית-דין, וצריך שיהיו שלושה זולתם.
^ 3. עיין שם בהערה ב בשם ה"אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנט), דעל כל פנים שצריך שיהיה אחד מהם תלמיד חכם, כדי שיודיע לשניים שעמו את פרטי הגירות והמילה.
^ 4. לפי דעת מרן הגר"ש ישראלי, מה שכתב ה"דגול מרבבה", שבקטן צריך שלושה שיהיו בית-דין, די בקבלת רשות מטעם בית-דין, ויש להסתייע קצת בלשון רש"י בכתובות (יא ע"א), בסוגיה הדנה בגירות קטן, שלמרות שכתב (בד"ה מטבילין): "דאין לך גר בלא מילה וטבילה", הרי כתב לדברי הגמרא: "על דעת בית דין", "שלשה יהיו בטבילתו", ולא הזכיר שיהיו גם במילתו (ועיין ב"שיטה מקובצת" כמה פירושים בזה), דעיקר נוכחות בית-דין של שלושה הוא רק בטבילה, שאז הוא נכנס לגירות.
^ 5. "אוצר הברית" (ח"ב עמ' קעד סוף סעיף טז), על-פי "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קנח ד"ה אך), שאף על פי שבשו"ע (יורה דעה סי' רסח, ג) פסק, שמילה לגירות שנעשתה בדיעבד שלא בפני שלושה היא כשרה, בקטן נצטרך הטפת דם ברית משום שבית הדין הם הם המזכים את הגירות, וללא בית-דין נחשב כאלו שלא לשם גירות.
^ 6. "דגול מרבבה" (יורה דעה סי' רסח, ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
