ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המשחק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, בייחוד בנורמות ההתנהגות והנראות של החברה שלנו היום. אנחנו נשפטים על פי המראה החיצוני שלנו, לפי הכיפה או היעדרה, לפי אורך המקטורן ומידת הצמידות של הבגדים. אך מי הוא האדם האמיתי? מה התחפושת או המסכה ומה מייצג את האמת הפנימית? כפי שניסח זאת הרבי מקוצק, רבי מנחם מנדל, "אם אני אני ואתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. אך אם אני אתה, ואתה אני, אז אני לא אני, ואתה לא אתה." במובן זה פורים מייצג מצב נצחי כמעט של בלבול בשאלת האני האמיתי שלנו והתכלית האמיתית של חיינו. פורים מאתגר אותנו לגלות מי אנחנו באמת.
חז"ל אמרו שבפורים אדם צריך להגיע למצב שכבר איננו יודע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי. מה שמטריד הוא העובדה שגם בלי להתבסם אנחנו מתקשים לזהות מי הוא המן האמיתי ומי הוא מרדכי האמיתי בחיינו. המן לא פעם מתלבש בבגדי מרדכי ומתחפש אליו אפילו כישרון רב, ומרדכי נראה לעתים לבוש בבגדי מלכות שאינם יהודים, אבל זאת רק תחפושת ולא המהות שלו. בעולם של הסוואות ותחפושות קשה מאוד לזהות מי גיבור ומי נבל, מי טוב ומי טוב פחות. האם אהבת ישראל שעליה מכריזים ג'יי-סטריט ו"שלום עכשיו" היא מסכה שמסתיר את השנאה האמיתית שלהם לקיומה הנוכחי של ישראל כמדינה יהודית? ואולי הם באמת אוהבי ישראל, וההצהרות והמדיניות האנטי-ישראלית שלהם אינן אלא תחפושת ולא הזהות והמטרה האמיתית שלהם? איך אפשר לדעת בוודאות? האיחוד האירופי, משרד החוץ האמריקני ונשיא ארה"ב וממשלו מכריזים על נאמנותם לזכות קיומה של ישראל. האם זה מה שהם באמת חושבים ומאמינים? האם אפשר לסמוך עליהם ברגע האמת וברגעי הכרעה קשים? האם הם ארור המן או ברוך מרדכי? וכיצד אנחנו אמורים להיות מסוגלים להבדיל בין השניים? חג הפורים מעלה שאלות קשות בעולמנו.
בסופו של דבר, הקב"ה הוא שמכריע בכל העניינים האלה. אנחנו יכולים רק לעשות כמיטב יכולתנו ולפעול בצורה הגיונית וסבירה ככל האפשר כדי להגן על האינטרסים שלנו. פורים מזכיר לנו שכל העניינים שנוגעים לעם היהודי, ובוודאי למדינה היהודית, הם קיומיים מעצם מהותם. החלטות שגויות וחוסר יכולת לראות את הפנים האמיתיות של האירועים תמיד יובילו למדיניות מוטעית, לתבוסות כואבות ולדם יהודי שנשפך.
עשרים השנים האחרונות בדיפלומטיה הישראלית מוכיחות את אמיתותה של אמירה זו. רבין ופרס לא ראו את ערפאת כהמן. הם טעו מאוד. נתניהו לא הבין נכון את אבו מאזן בתחילה. גם הוא טעה. העולם כולו טעה לחשוב ש"האביב הערבי" הוא דבר חיובי והקריב בעלי ברית משכבר לטובת המהפכה האיסלמית. הוא מגלה בכל יום שהוא שגה. ומה הייתה העמדה שלנו היום אילו קיבל אסד האב את ההצעה של אהוד ברק, וכמעט כל הגולן כולו היה עובר לסוריה?
רק אלוקים הציל אותנו מטעויות בזיהוי ומשגיאות בשיקול הדעת. כולנו יודעים שהנס הנסתר של פורים הוא פעילותו של הקב"ה, כביכול, מאחורי הקלעים באמצעות מעשיהם של בני אדם שונים. אנחנו חוזרים לנסיבות שמזכירות את פורים גם בימינו ובנסיבות חיינו. התבוננו בתשומת לב וראו מי לובש תחפושת ועוטה מסכה מבחוץ בלבד ומי באמת מתחזה למישהו אחר. העתיד שלנו תלוי בזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
