ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מנקים את התנור היטב. ואם יש חשש שנפלו פירורי חמץ לתוך דלת התנור (בדגמים הישנים), יש לשטוף אותה עם הרבה סבון, כדי שהפירורים ששם ייפגמו ולא יהיו ראויים למאכל כלב.
לאחר מכן יש להפעיל את התנור על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.
את התבניות קשה להכשיר, מפני שהן בלעו באור (באש) בליעה קשה וצריכות ליבון חמור, וכיוון שבליבון חמור צורתם תתכער - אין להכשירן (יעויין בפניני הלכה פסח י, ז). ולכן צריך לקנות תבניות מיוחדות לפסח, ואת תבניות החמץ צריך לנקות ולשמור כשאר כלי החמץ.
אם לא ניתן להשיג תבניות מתאימות לפסח, אפשר להשתמש בפסח בתבניות חד-פעמיות. וכך יעשו: בעת שמכשירים את התנור למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר, יניחו את הרשת של התנור בתוכו, וכך הרשת תעבור ליבון קל, שמועיל לדעת מקצת הפוסקים. אבל כדי שלא להיכנס לספק, יניחו על הרשת נייר כסף, כדי שיחצוץ בין הרשת לתבנית החד-פעמית של פסח, כדי שאם יגלוש דבר מאכל מהתבנית לא ייווצר חיבור בין התבנית של פסח לרשת (יעוין פניני הלכה פסח יא, ד).
הכשרת כירי הגז
בכל השנה אנחנו רגילים להשתמש באותה חצובה לסירים בשריים וחלביים, מפני שגם אם גלש מעט מן התבשיל הבשרי או החלבי על החצובה - האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך.
אך לקראת פסח, משום חומרת חמץ, נוהגים ללבן את החצובה בליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). אפשר במקום זאת לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. ובדיעבד, מי שלא ליבן את החצובה ובישל עליה בפסח - המאכלים כשרים (כה"ח תנא, פב).
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה ואת ראשי הגז, צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל. אבל כיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים - אין צורך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף. ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות.
דין מאכל שנופל לתחתית הגז
ראוי לציין שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים ועל ידי כך האמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו. אבל כשלא נתקיימו שני התנאים הללו - יש להחמיר שלא לאכול את מה שנגע באמייל, שמא בלע טעמי בשר וחלב. ואם נפלה שם חתיכה עבה, אפשר לחתוך את הצד שנגע באמייל ולאכול את השאר.
כיריים חשמליות
מנקים את הכיריים החשמליות היטב, ולאחר מכן מחממים אותן על החום הגבוה למשך כחצי שעה.
כיריים קרמיות
ראוי לציין שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים ועל ידי כך האמייל נטרף. ואם ידוע שניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל על האמייל.
כיריים אלה עשויות ממשטח הדומה לזכוכית, שהוא עצמו מתחמם ועליו מניחים את הסירים. יש לנקותן היטב. לאחר מכן מחממים אותן על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה. ויש להמתין עשרים וארבע שעות בין בישול החמץ האחרון לתחילת בישולי הפסח.
(הערה למעיינים: חימום זה הוא ודאי ברמה של ליבון קל, שאם יניחו שם נייר - יישרף. וידוע שלדעת רוב ככל הפוסקים מספיק לכיריים ליבון קל (רמ"א תנא, ד, מ"ב לד). וזאת משום שהאוכל שעלול לגלוש מהסירים הוא נוזלי, ולכן מצד הדין מספיקה לו הגעלה בלבד, והחמירו בחמץ והצריכו ליבון קל. ואף אם פעם נפל עליהם דבר יבש, מעיקר הדין לאחר שעברו עשרים וארבע שעות הולכים אחר רוב תשמישו, כפי שפסק השו"ע תנא, ו. ואף האשכנזים נוהגים כך בשעת הדחק (מ"ב תנא, מז). בנוסף לכך, לדעת ערוגות הבושם, גם לעניין חום הליבון אומרים כבולעו כך פולטו. וכתב במנח"י ח"ג סו שאפשר לסמוך עליו בשעת הדחק. וכאן אין דרך אחרת להכשיר).
שיש וכיור
למעשה ישנם בזה שני מנהגים: המקילים מנקים אותם היטב ומערים עליהם מים רותחים. לפני העירוי יש לייבש את הכיור והשיש, כדי שהמים הרותחים ייגעו בהם ישירות, ולא יתקררו על ידי המים הקרים שעליהם. ולכן גם צריך לערות תחילה על הכיור ואחר כך על השיש, ולהתחיל בשיש מהמקומות הסמוכים לכיור ומשם להמשיך לרחוקים. אפשר לשם כך להשתמש גם בקיטורית, שחום האדים היוצאים ממנה כמאה מעלות (ודינו כעירוי של מים רותחים מכלי ראשון).
למנהג המחמירים, בנוסף לכך מצפים את השיש בשעוונית או בנייר כסף עבה, וכן בתוך הכיור מניחים כיור פלסטיק.
כיוון שיש שנזהרים שלא להניח ישירות על כיור הפלסטיק סירים רותחים מפני החשש שיתקלקל, גם המחמירים יכולים לא להסתפק בעירוי מים רותחים, ללא כיסוי שעוונית או נייר כסף (יעויין בפניני הלכה פסח יא, א-ב).
פלטה של שבת
פלטה חשמלית מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעתיים, ומצפים בנייר כסף.
פלטת נחושת שמניחים על הגז אפשר להכשיר באחד משני אופנים: א) לנקותה וללבנה ליבון קל. ב) לנקותה, לחממה כמו בשבת למשך שעתיים ובנוסף לכך לצפותה בנייר כסף (פניני הלכה פסח יא, ה).
מיקרוגל
נוהגים להכשירו בארבעה שלבים. א) מנקים אותו היטב משאריות אוכל שאולי נותרו בו מחמת גלישת מאכלים או מזיעת המאכלים שיצאה עם האדים. ב) ממתינים עשרים וארבע שעות כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם. ג) כיוון שיש לחשוש שאולי גלש איזה מאכל חמץ על הצלחת המסתובבת, יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח. ואם אפשר, טוב להחליף צלחת לפסח. ד) כיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרוגל, לפיכך הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך זמן ארוך מעט מהמקובל (פניני הלכה פסח יא, ו).
מדיח כלים
מנקים היטב את המסננת, שפעמים רבות נתקעים בה שיירי מאכל. מפעילים את המדיח על החום הגבוה ביותר, וכבולעו כך פולטו. ולגבי המגשים, לכתחילה רצוי להגעילם במים רותחים או בעירוי של מים רותחים או להחליפם. כשקשה להגעילם או להחליפם, אפשר להגעילם בהדחה בתוך המדיח בתוכנית הארוכה והחמה ביותר.
בכל מקרה, לפני הכשרת המדיח צריך להמתין עשרים וארבע שעות אחר ההדחה האחרונה של כלי החמץ.
ויש מחמירים ומחשיבים את המדיח ככלי ראשון, שכדי להכשירו צריך להכניס לתוכו ברזל מלובן כדי שירתיח את המים. וכיוון שקשה מאוד לבצע זאת במדיח ביתי, אין דרך להכשירו לדעת המחמירים. והמקילים יש להם על מה לסמוך (פניני הלכה פסח יא, ז).
שולחן האוכל
השולחנות שלנו עלולים להתקלקל בעירוי של מים רותחים, וקל וחומר עם ברזל מלובן. לכן העיקר לנקותם היטב, ואחר כך להדביק עליהם ניילון או נייר לכל משך הפסח, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן לכלים ולמאכלים של פסח. על הנייר או הניילון יפרשו את המפה. וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן, אלא על צלחת הפוכה וכדומה (פניני הלכה פסח יא, ח).
מקרר וארונות מטבח
כיוון ששימושם בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בהם פירורי חמץ, ולכן הכשרתם בניקוי. את המקומות שקשה לנקות, כדוגמת החריצים שבצד הגומיות שבדופן המקרר, שיש חשש שמא נתקעו שם פירורי חמץ, ינקו עם הרבה מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מלהיות ראויים למאכל כלב. ואין חובה לפתוח את הגומיות כדי להוציא את הפירורים הטמונים שם.
כאשר מדפי הארונות היו נעשים מעץ טבעי, פעמים רבות שהיו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם, ולכן הורו האחרונים לצפות את המדפים בנייר או מפה (מ"ב תנא, קטו). אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר עליהם חמץ, ולכן לאחר ניקיון טוב אין חובה לפרוש עליהם נייר או מפה. ואף על פי כן רבים נוהגים לצפות את המדפים בנייר (פניני הלכה פסח יא, ט).
בקבוק פלסטיק של תינוק
טוב להחליפו, מפני שהוא בולע טעמים בחום של עירוי מכלי ראשון. ובשעת הצורך אפשר לנקותו ולהגעילו.
מיחם חשמלי
מיחם חשמלי ומיחם שבת (שמניחים על פלטה) צריך להגעילו, שמא נפלו בו פירורי חמץ ונבלע טעמם. והגעלתו על ידי מילוי מים ככל האפשר, הרתחתם ושפיכתם כדרך שרגילים להוציא מהמיחם את המים. וטוב לנקותו תחילה מהאבן המצטברת בו. כאשר נוהגים להניח על מכסה המיחם חלות כדי לחממן לקראת סעודת שבת, יש להגעיל את הדוד והמכסה.
תרמוס: מנקים היטב ומגעילים ברותחים. וכשקשה להגעילו, אפשר להסתפק בעירוי מים רותחים לתוכו ועל פיו.
שיניים תותבות, פלטה וקוביות
יש לנקות היטב את השיניים התותבות או הפלטה (לצורך יישור שיניים) לפני שיגיע זמן איסור חמץ. ואין צורך להגעילן, מפני שאין רגילים להכניס לפה מאכלים ומשקים רותחים. וכשם שאוכלים בהן מאכלי בשר וחלב על סמך ניקוי בלבד, כך אפשר לאכול בהן בפסח. ויש סוברים שמשום חומרת איסור חמץ צריך להכשירן בכלי ראשון או שני.
דין הקוביות שמודבקות על השיניים למשך מספר חודשים כדין השיניים עצמן, וכשם שמנקים את השיניים היטב לקראת פסח, כך מנקים עם מברשת סביב הקוביות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
