ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לפתע הבחין בשוטר ערבי שאוחז בידו אברך מבוהל. רבי עמרם ניגש לשוטר ושאל: "מדוע תפסתם אותו?". "האיש נידון בבית המשפט למאסר מפני שלא שילם חוב גדול של שכר דירה לבעל ביתו", הסביר השוטר.
"כבוד הרב", פנה האברך בהתרגשות לרבי עמרם, "הובטח לי על ידי בעל הבית שאם אפנה את הדירה הוא יוותר לי על חובי. אך לאחר שעזבתי עם אשתי וילדיי, תבע אותי בבית המשפט ושם דנו אותי למאסר. איך אשלם סכום כה גדול בעוד שאין לי מעות אפילו לצורכי החג?! אשתי האומללה נשארה לבדה מבלי יכולת לחגוג", סיים בדמעות.
נכמרו רחמיו של רבי עמרם. הוא החל להפציר בשוטר שישלחנו לחופשי וערב לכך שיביא את מלוא הסכום לפני שקיעת החמה. השוטר ניאות להרפות את אחיזתו באברך ונלווה לרב שפנה לחנויות ברחוב היהודי כדי לקבץ את החוב הגדול.
מסע ההתרמה החל בחנותו של בכור ניסים שנתן את מלוא הסכום שהושת עליו. היו נוספים שנתנו בעין יפה, והיו שביקשו מהרב לבוא אחר כך כדי שיוכלו לגייס את הכסף. כשהגיעו לסוף הרחוב אמר השוטר כי עדיין לא הושגה מחצית הסכום.
"המתן מעט", אמר רבי עמרם, "ותראה את נפלאות אלוקינו!"
באותו רגע ניגשו לעבר רבי עמרם זוג תיירים קשישים. הבעל פנה לרבי עמרם ואמר: "סליחה, כבוד הרב, איך מגיעים לכותל המערבי?"
"בשבילך אני הכותל המערבי!", ענה רבי עמרם, וביקש מהתייר שישתתף במצוות פדיון שבויים ולאחר מכן יראה לו כיצד להגיע. התייר פתח את ארנקו והוציא את כל יתרת הסכום הנדרש. רבי עמרם בירכו והורה לו כיצד להגיע אל הכותל.
השוטר הערבי אמר בתדהמה: "כעת ידעתי כי איש קדוש אתה!" ושחרר את האברך לחופשי. רבי עמרם לא מיהר למאפיית המצות, אלא שב לבעלי החנויות שהבטיחו לתת מאוחר יותר את תרומתם ואסף מהם את הסכום הנדרש לאברך כדי שיחגוג את הפסח. הלה הילל את רבי עמרם ורץ לביתו לבשר לאשתו על גאולתם.
חלפו שלוש שנים מאותו מעשה.
מר ג' היה גביר נכבד, עשיר גדול בעל צדקה וחסד ובר-אוריין. מנעוריו עזר לנזקקים וגם כאשר בא בימים המשיך בדרכי החסד. כל חסר בית ורעב מצאו אצלו קורת גג ופת לחם להחיות את נפשם וכן הלוואה להקים עסק, והכל בסבר פנים יפות.
כעת הסתובב בחדרו ונראה מוטרד. אמש פקד אותו חלום מוזר. בחלומו נכנס לשערי גן עדן, ומלאכים לבושי לבן הובילוהו לחופתו המפוארת כיאה לאיש רב פעלים. הוא ישב בתוכה והתענג מהשכר הצפון לו. בצאתו הבחין בחופה יפה משלו המקושטת בשלל אורות וצבעים ואיש אינו חוסה בצילה.
"של מי חופת פלאים זו?!" שאל בתדהמה. השיבו לו המלאכים כי מדובר בחופתו של רבי עמרם אבורביע. "וכי יש משוא פנים בשמיים?!" תמה, "הרי אני איש בא בימים. כל חיי עסקתי בתורה, במצוות ובמעשים טובים. רבי עמרם זה עודו צעיר ובוודאי לא הספיק לעשות צדקות כמוני". השיבו לו כי לפני שלוש שנים הציל יהודי מבית האסורים בערב פסח ולכן עומדת חופה נהדרת זו לכבודו.
התעורר הסוחר מחלומו בפליאה ולא הצליח להירדם שוב. חשב לעצמו: חייב אני לברר אם יש אמת בחלום, ואם כן אשרי חלקי שזכיתי להיות במחיצת צדיק זה!
למחרת שם פעמיו לעבר רחוב היהודים ונכנס לחנותו של בכור ניסים.
"האם תוכל לומר לי מי הוא רבי עמרם?" ביקש.
"בוודאי. המתן, וכאשר יעבור ארמוז לך", ענה לו.
לפתע הבחין בכור ניסים ברבי עמרם וסימן לאיש. הלה ניגש לרבי עמרם ובנוכחות בעל החנות שח לו את חלומו וביקש לדעת אם היו דברים מעולם.
בכור ניסים קרא בקול: "אני עד כי ממני החל הרב לגבות את הכסף".
העשיר התלהב ואמר: "אם כן, הנני מוכן ומזומן לקבל את חלקי בשמחה!"
ביום א' של חול המועד באותה שנה יצא רבי עמרם מביתו בשכונת בית וגן לערוך קניות בשוק מחנה יהודה. כשהגיע לשוק נשכחה ממנו, משום מה, מטרת בואו והוא עלה בלי סיבה לאוטובוס שנוסע לשער יפו. כשירד בשער יפו נזכר כי עליו לשוב לביתו עם מצרכי המזון, ואז ראה לפתע שיירת מלווים הולכים אחרי ארון.
כאשר המלווים ראו אותו נדהמו. הנפטר היה הגביר שפגש בחנותו של בכור ניסים, זה שעתיד להיות שכנו בעולם הבא. חתנו של הנפטר פנה בפליאה לרבי עמרם: "בקשתו האחרונה של הנפטר היתה שהרב יהיה נוכח בלווייתו, אולם לא רצינו להטריחו ולכן לא הודענו לו. כיצד, אם כן, נודע הדבר לרב?"
"ה' הביא אותי עד הלום כדי לקיים את רצונו האחרון", ענה רבי עמרם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
