ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
שבת אחת בשעת בוקר, בעת שלייבל חפר בורות, נתקל לפתע בבצל קטן שהיה טמון עם שורשיו בקרקע. זה היה אוצר של ממש. הוא רצה לתולשו, אבל אז נזכר שהיום שבת. מה לעשות, התייסר בינו לבין עצמו, האם לעבור על מלאכת תולש בשבת, הרי מדובר כנראה בפיקוח נפש?! הוא לא מצא מענה בנפשו ובמשך שעות ארוכות נקרע בין הצורך לחיות לבין הרצון לשמור שבת כמיטב יכולתו. אמנם היה אנוס לחלל שבת בחפירה, אבל מי מכריחו לתלוש את הבצל?! אולי לא מדובר בפיקוח נפש המניח לו לעשות מלאכה, אלא רק בהקלה זמנית על רעבונו?!
מחשבותיו המייסרות הצטרפו למוחו היגע והוא חש שכולו בוער באש הספק. הבצל הטרי המשיך לקרוץ לו. לבסוף החליט בכוחות נפש עילאיים: אני לא תולש את הבצל, יהיה מה שיהיה!
הוא כיסה את הבור וקבר את הבצל בתקווה שלמחרת, ביום ראשון, יצליח לאתרו. כל אותו לילה של מוצאי שבת הרהר ללא הרף בבצל הטמון בקרקע כאיש המהרהר באוצר הטמון במעבה האדמה. למחרת הגיע לאותו מקום, חפר במקום המשוער ולאכזבתו הרבה הבצל נעלם ואיננו. הוא הצטער על הארוחה הדשנה שהפסיד, ומאידך חש שמחה על שמסר את נפשו למען קדושת השבת.
כעבור יומיים פנה אליו הקאפו, מנהל העבודה היהודי, ופקד עליו לשאת עם יהודי נוסף שקים של בצלים עבור הגרמנים כדי להעמיסם במשאית. הוא החל בסחיבת שק גדול למדי וחש שזו משימה קשה מדי לכוחותיו הדלים. היה בכך גם לעג לרש: הנה התייסר בשל בצל אחד, שיכול היה להיות שלו, וכעת עליו לשאת על כתפו הדלה בצלים רבים שאינם שלו...
הוא הלך בדרך החתחתים וחש שכוחותיו אוזלים. כבר ידע היטב מה דינו של מי שנופל - צרור יריות מרובהו של חייל נאצי. רבים מאחיו היהודים שלא עמדו בעול סיימו את חייהם בקולות רעמים ספורים.
לייבל רצה מאוד לחיות, אבל הגוף לא נשמע לו. חלף רגע ועוד רגע. הגוף היה משותק לגמרי. השכל פקד: המשך הלאה! אך לשווא. לייבל קרס תחת העול והשתרע ארצה באפס כוחות. השק שעל כתפו נפל ונקרע והבצלים התפזרו לכל עבר. לייבל החל לקרוא קריאת שמע וחיכה לשמוע את הירייה שתשים קץ לסבלו.
כעבור רגע בודד שמע צעקה מפיו של המפקד הנאצי: "מה אתה שוכב לנוח, כלב יהודי. קום על רגליך! אנחנו צריכים לנסוע מיד".
להפתעתו של לייבל, הנאצי לא ירה לעברו, אלא פקד על היהודי שעבד עימו לעלות על המשאית ונתן לנהג פקודה לנסוע. וכך לייבל מצא את עצמו לבדו, הוא ושק הבצלים השרוע לצידו ארצה. הוא החל לספור את הבצלים הגדולים והגיע למספר שבעים.
המשאית נעלמה מטווח ראייתו. לייבל החל לקלוט מה קרה. אתמול כמעט יצא מדעתו בגלל בצל אחד קטן בתוך הבור וכעת שוכבים לצידו שבעים בצלים גדולים! אבל איך ירים אותם, הרי הוא מותש לחלוטין?! הדקות חלפו ולייבל החל להתאושש. הוא ידע מה עליו לעשות: לקחת את הבצלים למקום מסתור. כאשר כוחותיו חזרו אליו מעט, גרר את הבצלים והחביאם במעבה האדמה סמוך למקום המגורים. היה לו ברור לגמרי מה אירע כאן. בזכות העמידה בניסיון הבצל בשבת, כאשר חסה בצל האמונה, זכה לאוצר בלום של בצלים.
מדי יום החליף לייבל עם השומר האוקראיני בצל תמורת מנת לחם, שממנה גם נתן לאחיו, וכך הצליחו לשרוד את התופת. לאחר סיום המלחמה עלה לארץ ישראל ולירושלים ושם נודע כבונה מקוואות.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
