ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מו. שורה 1 – מז. שורה 11)
המשך ענייני זימון
א. מי בוצע ומי מזמן
בסעודת הודיה שר' אבהו ארגן לר' זירא,
בציעה -
ר' אבהו נתן לאורח (אולי כי הסעודה לכבודו, נחשב בעה"ב).
ר' זירא – בעה"ב בוצע (ע"פ רי"ח, כדי שיבצע בעין יפה (רשב"י)), ושכנע את ר' אבהו.
ברכה –
ר' אבהו – אורח (רי"ח – רשב"י, כדי שיברך את בעה"ב, והגמרא מביאה את נוסח הברכה).
ר' זירא – מי שבצע (רב הונא מבבל)
(מו. באמצע)
ב. עד היכן ברכת הזימון?
תוס' – יחיד שחיכה לשניים לזימון, עד איפה מחכה לפני שממשיך לאכול?
רב נחמן – זימון (זימון והזן ברכות נפרדות),
רב ששת – זימון + הזן (ברכה 1).
נימא כתנאי (לכמה חלקים (אנשים) ניתן לפצל את הברכה):
|
|
| זימון | הזן | הארץ | ירושלים | הטוב והמטיב |
|
| נימא כתנאי | ברייתא א | 1 | 2 | 3 |
| זימון והזן הולכים ביחד – כרב ששת | |
| ברייתא ב | 1 | 2 | 3 | 4 |
| זימון והזן נפרדים כר"נ | |
| הדחייה | ברייתא א | 1 | 2 | 3 |
| פועלים מחברים את הארץ וירושלים | |
|
| ברייתא ב - | 1 | 2 | 3 | 4 | כדעה שהטו"מ דאורייתא | |
(מו. 6-)
אגב הנ"ל –
ג. ראיות שברכת הטוב ומטיב אינה דאורייתא
-
רב יוסף – שפועלים לא אומרים.
-
רב – מכך שפותחת בברוך (והרי בברייתא: ברכה הסמוכה לברכה קודמת אינה פותחת בברוך, אלא מכאן שנתקנה מאוחר יותר על שנקברו אנשי ביתר)
-
ר"נ בי"צ – שאין אומרים אותה בבית האבל אלא דיין האמת (ולת"ק – אומרים כרגיל),
(ומר זוטרא שילב נוסח של דיין האמת באמצע הטוב והמטיב).
(מו: שליש עליון)
ד. להיכן חוזר?
(תוס' 2 – אחד שיצא לשוק ורק ענה להם לזימון והקשיב עד סוף ברכה ראשונה, כשיברך, מאיפה מברך?)
אביי – מההתחלה,
רבנן – מהארץ (וכן הלכה).
¬¬
ה. מנהגי הסעודה של הפרסיים וחז"ל
1. מי יושב איפה ומי מכובד
בשתי מיטות –
פרסים - החשוב מסב ראשון, והשני מסב לראשו (לשמאלו, ליד ראשו, שזה מכובד מרגליו, ולא מדברים אלא בתנועות ידיים),
רב ששת (ברייתא) – השני לרגליו (מימינו, וכך מדבר אתו בקלות)
שלוש מיטות -
השני למעלה ושלישי למטה.
(ואפילו שכך קשה לגדול לדבר עם השני, כבוד השני עדיף).
2. מים ראשונים –
הגדול (ומיד מביאים לו את השולחן שלא יחכה. וכן בברייתא, אך בראשונים – אם כולם מברכים יחד אז הגדול אחרון שלא יחכה).
3. מים אחרונים -
פרסיים – הגדול אחרון (ומשאירים לו את השולחן עד אז שימשיך לאכול),
הברייתא – הגדול תמיד 5 לפני הסוף (מצד אחד מעין ראשון – וכך גם יזמן (כדלעיל מג. רב, וכסיפור עם רבי ורב), מצד שני – לא ראשון ממש שלא יחכה לכולם, אלא ראשון מתוך חמישה).
וכן עוד ברייתא -
לא מכבדים את הגדול להיות ראשון במים אחרונים (אא"כ הם 5 ומטה).
[אגב, גם לא מכבדים בדרכים ובגשרים. ומסופר על אביי ורבין שהלכו בדרך, ורבין לא כיבדו בדרך אך כן בפתח בית הכנסת, והסביר על פי רי"ח שמכבדים רק בפתח הראוי למזוזה].
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
