ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
- ספריה
- משפחה
- צניעות ונישואין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כפי שידוע, המצווה הראשונה שנכתבה בתורה היא מצוות פרו ורבו, שנאמר בפרשת בראשית (בראשית א, כח) : "ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ", ועוד נאמר בפרשת נח (בראשית ט, א) : "ויברך אלהים את נח ואת בניו, ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ"
לפני שנרחיב את הדיבור על החשיבות הגדולה של המצווה הזו, נבאר מעט את גדריה. אמרו בית הלל במשנה במסכת יבמות (יבמות סא, ב), שכדי לקיים את מצות פרו ורבו, חייב אדם שיהיו לו לפחות בן ובת. אמנם לפי דעת בית שמאי, דווקא בשני בנים זכרים מקיימים את המצווה, אך להלכה לא נפסק כן, ורק כאשר יש לאדם בן ובת, הרי הוא מקיים את מצות פריה ורביה. ועוד תנאי חשוב להזכיר, שרק אדם שהוליד בן ובת שמסוגלים להוליד מקיים את המצווה, אבל אם אחד מהם עקר, לא קיים את המצווה, עד שיהיו לו בן ובת המסוגלים להוליד (שו"ע אה"ע א, ה)
וכמובן צריכים להוסיף ולומר, שאמנם על ידי בן ובת מקיימים את מצוות התורה - 'פרו ורבו', אבל אמרו חכמים שמצווה להרבות בבנים ובבנות עד כמה שאפשר
העולם הזה מיוסד על הבחירה החופשית הנתונה לכל אדם, לפעול לתיקון העולם או חס וחלילה לחורבנו. וממילא ברור שעל כל אחד ואחד מוטלת אחריות אישית על עצמו, על המין האנושי ועל העולם כולו, ואם זכה לפעול למען קיומו ושיכלולו של העולם, הרי הוא נעשה שותף כביכול עם הקב"ה בבריאת העולם, דומה שמכל תרי"ג המצוות שבתורה, המצווה שמבטאת בצורה הגלויה והברורה ביותר את השותפות שלנו בתיקון העולם, היא מצוות פרו ורבו, וחינוך הילדים שממילא מסתעף ממנה
כך כתב השולחן ערוך בהלכה הראשונה בחלק אבן העזר : "חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה, כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל"
2 - מצווה להרבות ילדים
כבר הזכרנו שמצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה שנזכרה בתורה, וכמובן אין זה מקרה, ודאי יש בכך כדי להראות לנו איזה ערך מייחסת התורה למצווה זו
אמנם מצד חיוב המצווה 'פרו ורבו', מי שיש לו בן ובת הראויים להוליד קיים את המצווה, אבל אמרו חכמים שככל שהאדם מוליד יותר ילדים כך הוא מקיים את המצווה בהידור גדול יותר, שזהו רצונו של הבורא, שנעסוק בישובו של עולם
וכן כתב הרמב"ם (רמב"ם, הלכות אישות טו, טז) : שאע"פ שקיים אדם פריה ורביה בבן ובת, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת מישראל כאילו בנה עולם. וכך אמרו חכמים (יבמות סא, ב ; סב, ב), שאדם שנולדו לו בן ובת ונפטרה אשתו, ישתדל אף הוא לישא אשה אחרת ולהוליד עוד ילדים. ושני טעמים לדבר. ראשית, משום שככל שיהיו לאדם יותר בנים ובנות, הרי הוא מקיים מצווה זו בהידור גדול יותר, שנאמר (קהלת, יא, ו) : "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע אי זה יכשר - הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים". שנית, משום שהמצב הטבעי של האדם הוא להיות נשוי, שנאמר (בראשית ב, יח) : "לא טוב היות האדם לבדו", וכל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה ובלא ברכה ובלא טובה (יבמות סב, ב)
עוד צריך לדעת, שאדם שהוליד בן ובת עדיין לא בטוח שיקיים למעשה את מצוות פרו ורבו. משום שהמצווה מתקיימת רק אם בנו ובתו מתחתנים ויולדים לכל הפחות אחד בן והאחר בת, ואין זה משנה אם הבן הוליד את הנכד והבת את הנכדה או להיפך הבן את הנכדה והבת את הנכד. אבל אם למשל, הבן נפטר לפני שהספיק להתחתן, או שהתחתן אך לא נולדו לו ילדים, אף שהבת תתחתן ותוליד בן ובת, הסבא לא קיים מצוות פרו ורבו. משום שרק ילד אחד שלו ממשיך את זרעו, ונחשב הדבר כאילו הוליד בת בלבד. בקיצור, כדי לקיים את המצווה צריך שלכל הפחות יהיו לאדם בן ובת שיולידו לכל הפחות בן ובת, ואין זה חשוב אם לבן יוולד בן ולבת בת או להיפך, העיקר ששניהם ימשיכו את זרעו, בבן ובת (שו"ע אה"ע א, ו). בהלכה זו טמונה אולי עוד סיבה, מדוע חכמים המליצו שלא להסתפק רק בקיום המזערי של המצווה, של הולדת בן ובת בלבד, וזהו שנאמר: "כי אינך יודע איזה יכשר - הזה או זה"
נדמה שבדורנו, דור שלאחר השואה, נוספו עוד כמה טעמים למצווה זו. שונאינו ימח שמם, רצחו שליש מבני עמנו ואנו הנותרים צריכים להשלים את החסר, להציב להם זכרון, לומר לעולם כולו, שלא יצליחו לפגוע בנו, וככל שיענו אותנו כן נרבה וכן נפרוץ. לא משנה מאיזה חוג, דתיים או חילוניים, ימנים או שמאלנים, ספרדים או אשכנזים, העיקר שיהיו עוד יהודים בעולם, ועם ישראל יגדל. זוהי התשתית לגילוי כל האידאלים הגדולים שבתורה
3 - ערכה המרכזי של המצווה
בתלמוד במסכת ברכות (ברכות י, א) מובא מעשה המביע בצורה חריפה מאוד, את הערך המרכזי שיש למצוות פרו ורבו על פי התורה, ושכל מי שמרצונו החופשי אינו מקיים מצווה זו, אפילו יהיה צדיק גדול, אין לו חלק לעולם הבא
וכך מובא בתלמוד : ויהי בימים ההם, חלה חזקיהו למות
ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו : כה אמר ה' , צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. ומבארת הגמרא, שכפל הלשון : מת אתח ולא תחיה, בא לומר, שמת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא
וכדי שנבין היטב את מלוא משמעותה של הבשורה המרה הזו, חייבים אנו לזכור, שלא היה כמעט מלך צדיק כחזקיהו אשר קרב את כל ישראל אל התורה והמצוות, עד שאמרו שבדורו לא נמצאו תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאים בהלכות המסובכות של טומאה וטהרה. ואף על פי כן בא ומודיע לו ישעיהו הנביא, מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא
כמובן שנזדעק המלך חזקיהו ושאלו, מדוע נגזרה עלי גזרה קשה שכזו, ענה לו ישעיהו מפני שלא נשאת אשה ולא עסקת בפריה ורביה. ענה לו חזקיהו, הרי לשם שמים לא נשאתי אשה, שראיתי ברוח הקודש שעתידים להוולד לי ילדים רשעים, ולכן לא רציתי לשאת אשה ולהולידם, ענה לו ישעיהו הנביא : את חשבונותיו של הקב"ה אתה לא צריך לעשות, אלא הואיל ומוטלת עליך מצווה להוליד בנים, חובתך להתחתן ולהוליד בנים ואפילו אם יהיו רשעים גמורים
סופו של דבר הצליח חזקיהו בכח תשובתו לבטל את הגזרה והוסיפו לו עוד חמש עשרה שנים על שנותיו, ובהם נשא אישה והוליד בנים, ואמנם כן, בנו, מנשה המלך, היה רשע גמור, חטא והחטיא את ישראל. אבל מכל מקום שושלת זרע מלכות בית דוד נמשכה דרכו, והרבה צדיקי עולם יצאו מצאצאי חזקיהו המלך דרך בנו הרשע, מנשה. ולעניינינו, צריכים אנו ללמוד ממעשה זה עד כמה חשובה מצוות פרו ורבו, שגם מחשבה טובה כמחשבתו הראשונה של חזקיהו המלך אינה יכולה לעמוד בפניה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
