ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
חכמי התלמוד תמיד הדגישו את החשיבות שיש לשמו הטוב של האדם בחברה שבה הוא חי. המבחן שלהם ליראת השמים של האדם היה תמיד "מה אומרים עליו אנשים אחרים?" אברהם היה בעל לב רחב ויד רחבה, אדם שדאג לאנשים אחרים, גם לאלה שעשו לו עוול או שהיו אויביו מבחינה רוחנית.
אך אברהם אבינו לא היה פציפיסט או חלש או תמים מול פני הרשע. הוא יצא למלחמה להציל את לוט והערים על פרעה ועל אבימלך בהתנהגותם הנפשעת כלפי שרה אשתו. הוא דוגמה מושלמת לשילוב של מעשיות ולריאליזם שחיוניים בחיים עם חמלה כלפי הזולת והבנה של התלאות הגופניות והרוחניות שלו, ולכן הוא מודל לחיקוי.
היהדות תמיד קושרת קשר בל-ינתק בין עבודת האל לשירות לחברה האנושית. כפי שציינו לא פעם, זאת היתה נקודה מרכזית באמונתו של אברהם, נקודה שהיתה חסרה אצל מי שהיה צדיק אלמלא אותו חיסרון, נח.
לאדם ירא שמים יש חושים רגישים במיוחד. אברהם שומע את הקריאה האלקית לעזוב את מולדתו וללכת אל ארץ חדשה, ארץ ישראל. הרבי הגדול מקוצק מציין שהצו האוקי הזה נאמר לכולם, בפומבי, אך רק אברהם שמע אותו ופעל לפיו.
יראת השמים שלו, שהתבטאה בהתנהגותו כלפי אנשים אחרים, ההקרבה שלו למען אמונתו הדתית, התנגדותו לעבודת אלילים ולתחלואים החברתיים והמוסריים שהביאה ומעשי החסד והעזרה שלו לזולת - כל אלה יחד העניקו לו את היכולת לשמוע את מה שאחרים חירשים משמוע ולראות את מה שאחרים היו עיוורים מראות.
הוא יכול היה "לראות" את האל מופיע לפניו ולנהל שיחה, כביכול, עם הבורא. זה המדד ליראת שמים אמיתית, וגם השכר עליה. יראת השמים של אברהם וביתו הופכים את שלושת עוברי האורח שנכנסים לאוהל שלו למלאכים. יראת שמים יכולה להיות מדבקת, כפי שגם הרשעות עלולה להיות מדבקת.
אדם ירא שמים רואה את הבורא בכל פעילות והתרחשות בחיי האדם והחברה. לכן יראת שמים מונעת מהקטנוניות, האנוכיות והגאווה להשתלט על הדיבור וההתנהגות של האדם. דוד המלך מכריז בתהילים "שוויתי ד' לנגדי תמיד". כשאדם רואה את הקב"ה לנגד עיניו תמיד, הוא מבין את מהותה של יראת שמים בחיים היהודיים. חברה אשר איננה שואפת לפחות לשמץ של יראת שמים בחייו של הפרט ובאווירה הציבורית לוקה בעיניים עיוורות ובאוזניים חירשות. הבה נקווה שזה לא יקרה לחברה שלנו, לעם ישראל, צאצאיו של אברהם אבינו ע"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
