ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְזֹאת הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ הִיא הַתְּשׁוּבָה עַל אָמְרוֹ: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ" (דברים לא, טז). שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה וּבֵין אָמְרוֹ: מִי שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה - נַעֲשֶׂה בּוֹ כָּך וְכָך, לְפִי שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה שָׁם לְעוֹלָם מִי שֶׁיַּעֲבֹר - יִהְיֶה הָאִיּוּם לְבַטָּלָה, וְיִהְיוּ הַקְּלָלוֹת כֻּלָּן לְבַטָּלָה, וְכֵן הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר בַּתּוֹרָה, וְלֹא בִּגְלַל מְצִיאוּת דִּין הַסְּקִילָה בַּתּוֹרָה, נֹאמַר שֶׁזֶּה אֲשֶׁר חִלֵּל הַשַּׁבָּת - מֻכְרָח עַל חִלּוּלוֹ, וְלֹא בִּגְלַל הַקְּלָלוֹת יְחֻיַּב שֶׁנֹּאמַר, שֶׁאוֹתָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְחָלוּ בָּהֶם הַקְּלָלוֹת הָהֵן - נִגְזַר עֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹדָתָהּ. אֶלָּא בִּבְחִירָתוֹ עָבַד כֹּל מִי שֶׁעָבַד, וְחָל עָלָיו הָעֹנֶשׁ, "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְכוּ' גַּם אֲנִי" וְכוּ'2 (ישעיה סו, ג-ד).
___________________________
יגזור במרי – יגרום לאדם לחטוא.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
11 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ג'
12 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ד'
13 - שמונה פרקים לרמב"ם פרק שמיני חלק ה'
טען עוד
קיימת טענה כללית בקרב חלק מן המאמינים עמה מבקש הרמב"ם להתמודד לקראת סיום הקדמתו. הטענה היא שישנם פסוקים בתורה המעידים על כך שציבור מסוים יחטא. למשל, על המצרים נאמר שישעבדו את עם ישראל ארבע מאות שנה. כיצד אם כן מעניש ה' את המצרים על דבר אותו הוכרחו מראש לבצע בדבר ה'? כדי לפתור את הקושיא הזו פונה הרמב"ם, לחלוקה בין כלל לפרט. נניח למשל שה' מיידע אותנו מראש על כך שהדור העתיד להיוולד יכלול בתוכו אנשים כופרים, עבריינים ולעומת זאת – צדיקים וחסידים. זוהי בוודאי אמירה נכונה. אלא שמובן שאין באמירה זו קביעה למי מבני האדם העתידים להיוולד לאיזה מבין שני הסוגים הם עתידים להשתייך. כלומר, הקביעה הכללית לגבי טיב הרכב האוכלוסיה האנושית מותירה עדיין ביד הפרטים את ההחלטה והבחירה לאיזו חברה להשתייך. על כך אין כפייה. כך גם נכונים הדברים לגבי המצרים. אמנם נגזרה הגזירה שהמצרים ישעבדו את ישראל. אך לא נקבע מי מבין המצרים ישעבד. דבר זה ניתן לבחירה בידי כל פרט ופרט מבני העם המצרי. את אותו ההסבר מחיל הרמב"ם כלפי כל עונש שקיים בתורה. האם יעלה על הדעת שבגלל שעונשו של המחלל שבת הוא סקילה, ועונש זה מופיע בתורה, מתחייב מכך שמישהו מוכרח לחלל שבת?! ודאי שזוהי טענה מופרכת מעיקרה. האזהרה מעונש היא קביעה כללית שמניחה מראש שבכל חברה ישנם הסוטים מדרך הישר, אלא שההחלטה וכח הבחירה נמצאים תמיד בידינו.
הרחבות
1. מדוע נענשו המצרים?
הרמב"ם תירץ, שהגזירה היתה על הכלל , אבל לכל יחיד בפני עצמו היתה בחירה.
הראשונים הקשו עליו:
1. ראב"ד (הל' תשובה, ו ה) - אי אפשר להפריד בין הכלל ליחידים: "יאמר הבורא לזונים למה זנית, ואני לא הזכרתיך בשם כדי שתאמר שעליך גזרתי. יאמרו לו הזונים, ועל מי חלה גזרתך, על אותן שלא זנו, הנה לא נתקיימה גזרתך".
2. רמב"ן (בראשית, טו יד) - מי שקיים גזירת ה' ראוי לשכר ולא לעונש: "שאפילו גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך, וקדם זה ועשה גזרתו של הקדוש ברוך הוא, זכה בדבר מצוה"
ב) העונש על הכבדת השעבוד - "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א טו).
רמב"ן (שם): "וכן היה במצרים שהוסיפו להרע, כי השליכו בניהם ליאור, וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם".
ג) העונש על רשעתם הקודמת לשעבוד
ראב"ד (שם): "שאין הבורא נפרע מאדם רע אלא ברע ממנו, ואחר שיפרע מזה יחזור ויפרע מן הרע ממנו ברשעו... והמצרים גם כן רשעים היו וראויים למכות ההם".
ד) העונש על כוונת הגויים בשעבוד
אור החיים (בראשית, טו יד): "כי האומות, טעם אשר יענונו, הוא לצד הבדלתנו מהם וקיום המצות אשר אנו מקיימים... ומעתה מה מקום לטענת שהם שלוחי אל הגוזר, והלא אל גזר על אשר עברו ענף אחד מדבריו, והם מריעים על שאינם עוברים על כל התורה".
שאלות לדיון
למה עם ישראל נולד בצורה לא טבעית, בגלות ולא בארצו, מתוך סבל ויסורים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
