ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וּלְזֶה הָעִנְיָן• לֹא הָיוּ הַחֲסִידִים מַנִּיחִים תְּכוּנוֹת נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַל הַתְּכוּנָה הַמְמֻצַּעַת בְּשָׁוֶה, אֶלָּא נָטוּ נְטִיָּה מְעַטָּה אֶל הַתּוֹסֶפֶת וְהַחֶסְרוֹן, עַל דֶּרֶך הַסְּיָג•. רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהֵם, לְמָשָׁל, נָטוּ מִן הַזְּהִירוּת אֶל הֶעְדֵּר הַהַרְגָּשָׁה בַּהֲנָאָה מְעַט, וּמִן הַגְּבוּרָה אֶל הַמְּסִירָה לַסַּכָּנוֹת מְעַט, וּמִן הַנְּדִיבוּת אֶל הַפַּזְּרָנוּת מְעַט, וּמִן הָעֲנָוָה אֶל שִׁפְלוּת הָרוּחַ מְעַט, וְכֵן בִּשְׁאָר הַמִּדּוֹת. וְזֶה הָעִנְיָן נִרְמָז בְּאָמְרָם: "לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין" (ברכות ז ע"א).
מעשי החסידים וטעות הכסילים
וְאוּלָם מַה שֶּׁעָשׂוּ הַחֲסִידִים בִּקְצָת הַזְּמַנִּים, וּקְצָת אֲנָשִׁים מֵהֶם גַּם כֵּן, מִן הַנְּטִיָּה• אֶל הַקָּצֶה הָאֶחָד, כְּמוֹ הַצּוֹם, וְהַקִּימָה בַּלַּיְלָה, וְהַנָּחַת אֲכִילַת• הַבָּשָׂר וּשְׁתִיַּת הַיַּיִן, וְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים•, וּלְבִישַׁת הַצֶּמֶר וְהַשֵּׂעָר, וְהַשְּׁכִינָה בֶּהָרִים, וְהַהִתְבּוֹדְדוּת בַּמִּדְבָּרוֹת - לֹא עָשׂוּ דָּבָר מֵאֵלֶּה אֶלָּא עַל דֶּרֶך הָרְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּלְהֶפְסֵד אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה• גַּם כֵּן; כַּאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהֵם נִפְסָדִים בִּפְגִישָׁתָם וּרְאִיַּת מַעֲשֵׂיהֶם, וְחָשְׁשׁוּ מֵהֶפְסֵד מִדּוֹתֵיהֶם בְּחֶבְרָתָם -הָלְכוּ מֵאִתָּם לַמִּדְבָּרוֹת, וּלְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם רַע, עַל דֶּרֶך מַאֲמַר הַנָּבִיא: "מִי יִתְּנֵנִי בַּמִּדְבָּר" (ירמיה ט, א) וְכוּ'. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ הַסְּכָלִים שֶׁאוֹתָם הַחֲסִידִים עָשׂוּ אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים, וְלֹא יָדְעוּ כַּוָּנָתָם - חֲשָׁבוּם טוֹבוֹת, וְכִוְּנוּ אֲלֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתָם, וְהִתְחִילוּ לְעַנּוֹת גּוּפוֹתֵיהֶם בְּכָל מִינֵי עִנּוּי, וְחָשְׁבוּ שֶׁהֵם קָנוּ לְעַצְמָם מַעֲלָה, וְעָשׂוּ טוֹב, וְשֶׁבָּזֶה יִתְקָרֵב הָאָדָם לה'; כְּאִלּוּ ה' שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף, וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ וּלְאַבְּדוֹ. וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת רָעוֹת, וְשֶׁבָּהֶן תֻּשַּׂג פְּחִיתוּת מִפְּחִיתֻיּוֹת הַנֶּפֶשׁ. וְאֵין מְשָׁלָם אֶלָּא מְשַׁל סָכָל בִּמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, שֶׁרָאָה הַבְּקִיאִים מִן הָרוֹפְאִים שֶׁהִשְׁקוּ חוֹלִים נוֹטִים לָמוּת סַמִּים חֲרִיפִים, וְהִפְסִיקוּ מֵהֶם הַמָּזוֹן, וְהִבְרִיאוּ מֵחָלְיָם, וְנִצְּלוּ מִן הַמָּוֶת הַצָּלָה גְּדוֹלָה. וְאָמַר אוֹתוֹ הַסָּכָל: אִם אוֹתָם הַדְּבָרִים מַבְרִיאִים מִן הַחֹלִי, כֹּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּעֲמִידוּ הַבָּרִיא עַל בְּרִיאוּתוֹ, אוֹ יוֹסִיפוּ בָּהּ, וְהִתְחִיל לָקַחַת אוֹתָם תָּמִיד, וּלְהִתְנַהֵג בְּהַנְהָגַת הַחוֹלִים - שֶׁהוּא יֶחֱלֶה בְּלֹא סָפֵק. כֵּן אֵלּוּ, חוֹלֵי הַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּלֹא סָפֵק, בְּלָקְחָם הָרְפוּאָה עַל הַבְּרִיאוּת•.
___________________________________
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
26 - פרק ד' חלק ב
27 - פרק ד' חלק ג
28 - לימוד שבועי באמונה יד- כ כסלו
טען עוד
וּלְזֶה הָעִנְיָן – על פי מה שבארנו. דֶּרֶך הַסְּיָג – החסידים גדרו את עצמם ונטו מעט מן האמצע, כדי לאזן את הנטייה הטבעית הרעה הקיימת באדם לעבר הקצה האחר. מִן הַנְּטִיָּה – באופן שנטו. וְהַנָּחַת אֲכִילַת – מניעת אכילה. וְהַרְחָקַת הַנָּשִׁים – התרחקות מחיי משפחה. וּלְהֶפְסֵד אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה – כדי להתרחק מהשפעה שלילית של החברה. עַל הַבְּרִיאוּת – במצב בריא ומאוזן.
ביאורים
ישנם חכמים במהלך הדורות שהלכו בדרך קיצונית. האם דבר זה סותר את דברי הרמב"ם?
הרמב"ם עונה על קושיה זו בדבריו. התורה מנהיגה את האדם לחיות חיים ממוצעים. אין הכוונה לחיים בינוניים אלא חיים שכל כוח מופיע בגדלות ובעוצמה אך מונח ומופיע במקומו הראוי. החכמים שנוטים לקצוות עשו כך בגלל שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא כדי להתרפא. החידוש הנוסף שמבליע כאן הרמב"ם הוא שגם חכמים גדולים בחכמת התורה יכולים ליפול לחולי הנפש. עבודת המידות אינה שייכת רק לאנשים הקטנים אלא גם לגדולי הדור ומנהיגיו. אין זמן שבו האדם יכול לנוח על זרי הדפנה ולומר שסיים את העבודה. הסיבה השנייה היא שהדבר נעשה כדי שלא להינזק מחולאי החברה, ולכן האדם נוטה לכיוון השני השלילי כדי לשמור על האיזון בנפש. הרמב"ם מחדש שאפילו אם החכם עשה זאת לפרק זמן ארוך בחייו אין הדבר מעיד שזו הדרך הרצויה. צריך להתבונן על הדרכת התורה ועל פיה להבין את מעשי החסידים.
זה ההבדל בין סכל ובין חכם. סכל רואה את מעשי החסידים ומחקה אותם בלי להבין את מחשבותיהם. דבר שיכול להביא לסילוף האמת ולעיוות נפשי. לעומת זאת, החכם עומד על הטעם והסיבה להתנהגותם ועל פי זה מנהיג את אורחותיו. זהו 'שימוש תלמידי חכמים' אמתי – להבין את טעם דבריו של החכם ולא רק ללמוד ממעשיו. אם נתבונן על הדרכת התורה נבין את מעשה החכמים לעומק. זוהי רק דרך רפואה ולא ההנהגה הראויה לכתחילה.
הרחבות
מהי הנחת היסוד הרוחנית של הפרישות?
כְּאִלּוּ ה' שׂוֹנֵא אֶת הַגּוּף, וְרוֹצֶה לַהֲמִיתוֹ וּלְאַבְּדוֹ. כאן רומז הרמב"ם לדבריו במשנה תורה, שם הוא מתאר את דרך הפרישות כמאפיין של הכוהנים של עובדי הכוכבים [הלכות דעות ג, א]. היחס השלילי לגוף נובע מהשקפה נוצרית שרואה בו את הרוע בהתגלמותו. אם הגוף הוא חוטא חסר תקנה אין מנוס מלדכא אותו בשביל להגיע לצדקות.
שאלות לדיון
מהי מידת השפעת החברה על האדם? מה אפשר לעשות על מנת למנוע השפעה שלילית של החברה על האדם?
כיצד האדם יכול להחליט האם הנהגה שראה אצל זולתו מתאימה לו וראוי לאמצה או שאינה מתאימה לו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
