ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הראבי"ה (ב, לולב תרצד) פסק שכתיבה בשמאל בשבת אסורה לשמאלי, כי האיסור בשבת הוא לעשות מלאכה חשובה וטובה, אבל אין עניין שצריך דווקא בימין, (והסיבה שאם כותב ביד החלשה שלו הוא פטור מדאורייתא היא בגלל (חידושי הר"ן בגמרא שם) שכותב היא מלאכה דקה, וכתיבה בשמאל לימני היא שינוי, בניגוד למלאכות אחרות שמבוצעות בשתי הידיים באותה הצלחה). לעומת זאת בדינים שבהם צריך מן התורה לבצע אותם דווקא ביד ימין, כמו עבודה בבית המקדש, שמאלי לא יוכל לבצע אותם אפילו ביד החזקה שלו, יד שמאל. לכן גם סופר איטר יכול לכתוב תפילין בשמאל, כי הסיבה שצריך שסופר יכתוב ספר תורה בידו הימנית היא בגלל שקושרים תפילין ביד ימין, ואם כן סופר איטר שקושר אותם ביד שמאל יכול גם לכותבם בידו השמאלית.
הבית יוסף (או"ח לב) מביא מספר התרומה (תפילין רה) שאם סופר ימני כתב ס"ת ביד שמאל ספר התורה פסול גם בדיעבד. וכתב שאין לומר שהפטור של ימני ביד שמאל יהיה רק לעניין מלאכת שבת שנלמדת ממשכן, ולכן בשמאל לא נאסרה מלאכת הכתיבה מהתורה, אבל בתפילין בסופו של דבר התפילין כתובות, וגם אם סופר ימני כתב ביד שמאל זה כשר. כי אם נאמר כך יצא שסופר שכותב בשבת ספר תורה יהיה פטור, וזה לא הגיוני.
בעניין כתיבת גט פסק הרמ"א (אבן העזר קכג, א) שלכתחילה יכתוב הסופר בימינו, אבל אם כתב בשמאלו כשר. וכתב החלקת מחוקק (ה) שמשמע מרמ"א שגם אם ימני כתב גט בשמאלו, הגט כשר בדיעבד. וצריך לומר שאינו דומה לשבת, כי בשבת צריך מלאכת מחשבת, ולכתוב בשמאל זה לא מלאכת מחשבת, אבל זה נחשב כתב לעניין גט. ובית שמואל (ד) אומר שלפי דברי ספר התרומה שהביא הב"י בהלכות תפילין שתפילין שנכתבו בשמאל פסולות, נראה שהגט פסול בדיעבד גם. ולכן הקל רק במקום עיגון.
מנחת חינוך (מוסך השבת, לד, ח) כתב שיש לתרץ את קושית ספר התרומה בב"י שהבאנו לעיל, האם יתכן שאדם ימני שכותב ס"ת בשבת בשמאלו יהיה פטור? כי הגמרא במסכת סוכה (ז ע"א) כתבה שדופן שלא הייתה כשרה לגבי שבת ביום רגיל, בחג הסוכות, אם היא משמשת כדופן לסוכה, היא נחשבת גם דופן לעניין שבת. ולכן גם כאן אם הכתיבה היא מועילה להיות כתיבה לעניין ספר תורה, תחשב כתיבה גם לעניין שבת, ואדם שיכתוב ספר תורה בשבת יהיה חייב חטאת.
אמנם פתחי תשובה (אהע"ז קכג, ה) הביא דברי רביד הזהב שהסתפק מה הדין באדם שכתב גט בשבת בשמאל האם עשה עבירה דאורייתא, והגט יהיה פסול מהתורה (כדין מחלל שבת שכתב גט, שהגט פסול), לכאורה לפי דברי המנחת חינוך יש לומר שהוא חייב, כי כמו שהכתיבה היא כתיבה לעניין גט, היא תחשב ככתיבה גם לעניין איסור שבת.
אמנם יש לחלק (כמו שכתב האבני נזר או"ח, ט אות ב) שבגט החשיבות היא לתוצאה, שהגט יהיה כתוב. ולכן גם אם הכתיבה הועילה בגט, והוא נחשב כתוב, לא שייך לומר שמתוך זה תהיה הכתיבה אסורה גם בהלכות שבת, כי בשבת האיסור הוא פעולת הכתיבה. ולעומת זאת בספר תורה, שם יש מצווה מיוחדת בכתיבה, ויש חשיבות לפעולת הכתיבה, וצריך גם כוונה מיוחדת בכתיבה. לכן, צודק המנחת חינוך שאם הכתיבה נחשבת לכתיבה, היא תחשב גם לאיסור שבת, כי יש חשיבות גם לפעולת הכתיבה.
לפי סברא זו ניתן גם לתרץ את קושית הבית שמואל על דברי הרמ"א שמכשיר גט שכתב ימני בשמאלו, והקשה מדברי ספר התרומה בספר תורה שפסול אם כתב בשמאלו. אמנם לפי מה שהסברנו יש חילוק גדול בין ספר תורה, שיש דין בפעולת הכתיבה ולכן יש מקום לפסול אם כתב בשמאל, לעומת גט, שאין כל חשיבות לפעולת הכתיבה אלא רק לתוצאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
