ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
א נִשְׁאַלְתִּי עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ עִמִּי מִן הַטְּעָנוֹת עַל הַחוֹלְקִים עָלֵינוּ מִן הַפִילוֹסוֹפִים וְאַנְשֵׁי הַדָּתוֹת, וְכֵן עַל הַפּוֹרְשִׁים הַחוֹלְקִים עַל הַצִּבּוּר. וְנִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶּׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל מֶלֶך הַכּוּזָרִים, הַנִּכְנָס לְדַת הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנּוֹדַע, וְהוּבָא בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁנִּשְׁנָה עָלָיו חֲלוֹם כְּאִלּוּ מַלְאָך מְדַבֵּר עִמּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל אֱלֹהִים, אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּךָ אֵינוֹ רָצוּי". וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בָּעֲבוֹדָה בְּדַת הַכּוּזָרִים, עַד שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת בַּעֲבוֹדַת הַהֵיכָל וְהַקָּרְבָּנוֹת בְּעַצְמוֹ בְּכַוָּנָה זַכָּה וּגְמוּרָה. וּכְכֹל שֶׁהָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּמַּעֲשִׂים הָהֵם, הָיָה בָּא אֵלָיו הַמַּלְאָך בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים". וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר אוֹדוֹת הַדָּתוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, וְהִתְיַהֵד לְבַסּוֹף הוּא וּקְהַל הַכּוּזָרִים. וְהָיוּ מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר כָּאֵלֶּה שֶׁהֵנִיחוּ אֵת דַּעְתִּי וְהִתְאִימוּ לֶאֱמוּנָתִי, וּלְפִיכָך רָאִיתִי לִקְבֹּעַ הַטְּעָנוֹת הָהֵן כְּמוֹ שֶׁהָיוּ, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ.
אָמְרוּ כִּי כַּאֲשֶׁר רָאָה מֶלֶך הַכּוּזָרִים בַּחֲלוֹמוֹ כִּי כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה אֵצֶל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ אֵינֶנּוּ רָצוּי, וְצִוָּהוּ בַּחֲלוֹם לְבַקֵּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַנִּרְצֶה אֵצֶל אֱלֹהִים, שָׁאַל פִילוֹסוֹף עַל אֱמוּנָתוֹ.
___________________________
אנשי הדתות – הנוצרים והמוסלמים. הפורשים – הקראים. החבר – כינוי לתלמיד חכם. הנכנס לדת – שהתגייר. שנשנה – חזר מספר פעמים. והתייהד – והתגייר. ראיתי לקבוע – באמצעות כתיבת הספר. הנרצה – הרצוי.
ביאורים
המניעים המביאים בני אדם להתחיל במסע חיפוש רוחני מגוונים ושונים. ריה"ל בוחר בדמותו של מלך הממלכה הכוזרית כבסיס עליו יישען ספרו הגדול. מדוע בחר דווקא בדמות המלך?
לעתים, נדמה למסתכלים מבחוץ, שהאמונה הינה סוג של חולשה אנושית. חולשה זו נובעת מחוסר הקיים בתחום אחר – כלכלי, חברתי, נפשי וכדו'. במידה וחוסר זה היה מתמלא, לא היה מבקש האדם אחר האמונה. היו שהגדילו וטענו שהאמונה הינה סם מרדים שתפקידו להשכיח מבני האדם את מחסורם בתחומים אחרים.
אולי כדי להפריך טענה זו בוחר ריה"ל דווקא בדמות המלך כאבטיפוס למחפש האולטימטיבי . זה המלך הגדול אשר דבר לא חסר לו: לא בעושר, לא בכבוד ולא בכוח. והנה, דווקא מלך זה איננו מסתפק במצבו ויוצא לחפש אחר האמונה השלמה. האמונה איננה אפוא תחום זניח בחיי האדם, היא צורך פנימי שיתעורר גם לאחר שדבר אחר לא יחסר לנו.
למלך אף לא חסרה דת – הוא כהן גדול ומקריב קורבנות, אך זה לא מספק אותו. הוא מחפש אמונה המתבטאת במעשה . בכך פותח בפנינו ריה"ל את הציר שעליו סובב הספר – כוונה מול מעשה. 'כוונה' איננה רק ההתכוונות במעשה מסוים; ריכוז ותשומת לב. הכוונה שעליה מדובר כאן היא תנועה נפשית פנימית, השתוקקות אל הנשגב, העליון, המוחלט. זוהי התשוקה הקיימת באנושות כולה אל האמונה. החידוש שאליו מכוון אותנו המחבר הוא שנפשנו לא מסתפקת בתשוקה בלבד, היא רוצה שתשוקה זאת תתבטא בחיים שלנו. האמונה בצורתה הלא-מעובדת לא מספקת את המלך שמייצג את המחפש האולטימטיבי. הוא מחפש אמת שיורדת לפרטי החיים; אמת שמתבטאת ב'מעשה רצוי'.
הבסיס למסע האמוני הוא ההנחה שכולנו חווים את ההשתוקקות לבורא עולם ומבקשים לדעת מהו המעשה הרצוי שיבטא תשוקה זו בצורה נאמנה.
הרחבות
1. רקע היסטורי
ספר הכוזרי נכתב לפני כ-900 שנה על ידי רבי יהודה הלוי. הספר פותח בסיפורו של מלך כוזר ותהליך התגיירותו. האם סיפור זה הוא רק מתודה ספרותית של ר' יהודה הלוי או מעשה שהיה אכן כך היה? היום ברור ללא כל ספק שממלכת הכוזרים היוֹ הייתה. עַם הכוזרים היה מצאצאי הטורקים ודיבר בניב טורקי. שטח ממלכתו השתרע בין רוסיה לטורקיה. הממלכה התקיימה מאות שנים לפני כתיבת ספר הכוזרי, נחרבה במהלך השנים ויהודיה התבוללו או השתלבו בקהילות יהדות אירופה.
2. מלאך שמופיע בחלום
הָיָה בָּא אֵלָיו הַמַּלְאָך בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים. הגמרא במסכת ברכות [דף נה] אומרת שישנם שני סוגי חלומות; חלום שמגיע על ידי שד – עליו נאמר "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ" [זכריה י, ב], וחלום שמגיע על ידי מלאך – עליו נאמר "בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" [במדבר יב, ו]. הרב קוק הסביר שאדם שמחשבותיו הם מחשבות כלליות וטובת הציבור עומדת לנגד עיניו – חולם על ידי מלאך שהוא שליחו של הקב"ה כדי לתקן את עולמו. לכן מלך כוזר, שהוא איש טוב ומחפש אמת ומן הסתם מנהיג ממלכתו בחסד, חולם חלום שבו מלאך הוא זה שמעוררו מטעויותיו [עין אי"ה ברכות ב ט, סז].
3. תפקיד לומדי הכוזרי
וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ. מה פירוש חתימתו זו של ריה"ל? בעל קול יהודה, ממפרשי הכוזרי החשובים, מסביר שספר זה הוא קטן המכיל את המרובה. אין אפשרות להרחיב ולהעמיק די הצורך בספר. תפקיד המשכילים הוא לקחת את תמצית הדברים, להרחיבם ולבארם, ולגלות עומקים נוספים בסוגיות המתלבנות בספר.
שאלות לדיון
מדוע הספר חובר על רקע סיפור היסטורי? איזו משמעות יש בצורת הכתיבה בסגנון של דו שיח בין שני אנשים?
לְמה אנו קוראים 'חלום'? האם לחלומות שאנו חולמים בשינה או לשאיפות שלנו שאותם אנו רוצים להגשים? האם יש קשר ביניהם?
לעילוי נשמת משה אריה בן שמואל ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
