ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אדם, אפילו כזה ששואף לענווה, צריך ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי. זה נכון לגבי כל בני האדם בכלל, אבל זה נכון שבעתיים לגבי היהודים בפרט. התבוללות והתנכרות ליהדות ולעם היהודי ולייעודו היא לעתים קרובות תוצר של היעדר ביטחון עצמי ותחושת ערך עצמי.
בעולם שרובו המכריע לא יהודי ורוב תרבותו אינה יהודית, רק אדם בעל ביטחון עצמי יכול להישאר נאמן באמת ליהדות. אחת הבעיות של מערכת החינוך שלנו היא, במידה מסוימת, העובדה שהיא הורסת את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך העצמי שיש לתלמיד בגלל האופי התחרותי שלה, בחינות עם ציונים ופרסים סלקטיביים.
על פי התורה נראה שחינוך של אחד על אחד, אב שמלמד את בנו, הוא השיטה החינוכית הטובה ביותר. אך המעשיות של הקיום לא מאפשרת כמעט תרחיש כזה של אחד על אחד. עם זאת, אפילו בכיתות גדולות, שניכר שיש בהן תחרותיות עזה, יש לנקוט צעדים כדי לא לנפץ את תחושת הערך העצמי של כל תלמיד ותלמיד.
תמיד הרגשתי שמורה שמצליח להשיג את ההישג הזה הוא מורה טוב הרבה יותר מאשר ממורה שהישגיו מתבטאים בציונים הגבוהים של תלמידיו. אנשים רבים שלא הצליחו להגיע להישגים אקדמיים, לכאורה, עלו לגדולה מפני שהיו מסוגלים להאמין בערכם למרות זאת ולפעול בחיים בהתאם לאמונה הזאת.
בתלמוד מסופר לנו שהקב"ה אינו סובל אנשים יהירים. כשאדם אינו לומד לרסן את האגו שלו ולהתמודד עם עצמו ועם זולתו בהגינות ובאופן מציאותי, הוא בעצם מרחיק את האל מחייו, כביכול, ולא משנה כמה אדוק ומקפיד על המצוות הוא נראה. היחס לאלוקים בנוי על ההכרה בתכונות האנושיות שלנו, בחסרונות, בכישלונות ובהצלחות. הערכה עצמית מציאותית תמיד תזמן לאדם סיבה לחוש ענווה ושפלות בפני האל.
אדם שתמיד יודע טוב יותר מכל אחד אחר, שתובע מאחרים שייכנעו לרצונו תמיד, נחשב לאדם רע בעיני התורה. אדם כזה כל כך מלא בגאווה וביוהרה עד שלא נותר בלבו ובנשמתו מקום ליראת האל. אם הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, היא גם זרועה בהריסות של יהירות, ממש כמו המן הרשע!
הגישה של "אני יודע טוב יותר" כלפי כל הבעיות, בין אם הן אישיות, חברתיות או לאומיות, בוודאי תוביל לטעות ואפילו לאכזבה ולאסון. היכולת להאזין לזולת, לשקול דעות של אנשים אחרים, להתחשב ברגישויות שלהם ולחשוב מחדש על תפיסות ופיתרונות שהיו לנו בעבר היא הצעד הראשון בדרך לסולם הענווה והקדושה שמוביל השמימה. יהירות לא משאירה פתח מילוט לחרדה שיש בנשמת האדם.
התורה מזהירה אותנו שגאווה מביאה לידי לשכחה, בייחוד לשכחה המרה של הבורא. בתפילה בראש השנה אנחנו אומרים, "אשרי איש לא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך". יהירות היא מחלה שמעוותת את הזיכרון ויכולה אפילו להרוס אותו. היא מולידה גאווה מופרזת של אדם בהישגיו, בין אם מצדיקים זאת לזה ובין אם לאו, ומעוותת את הראייה שלו בדבר מקומו האמיתי ותכליתו בתוכנית הגדולה של הבורא.
מעניין לציין שחכמי התלמוד ראו בעין מאוד לא יפה גאווה. פגמי אישיות אחרים נסבלו ביתר קלות, אך הגאווה נותרה מגרעת משמעותית. חז"ל הדגישו את זה כשאמרו במסכת אבות "מאוד מאוד היה שפל רוח". נראה ש"שפל רוח" ואפילו "מאוד" אחד לא הספיקו. אדם צריך להיות "מאוד מאוד שפל רוח".
אפילו הרמב"ם, שהתנגד לקיצוניות והטיף לשביל הזהב ולמתינות בכל תחומי החיים ובכל תכונות האדם, מעודד קיצוניות כזאת כשמדובר בענווה. אין שום מקום למתינות בתחום הזה, מפני שברגע שהגאווה מתגנבת להתנהגותו של אדם ולתודעתו, הנזק כמעט בלתי הפיך.
לפי הרמב"ם נראה שגאווה היא גם בעלת ברית אם לא אפילו הסיבה לכעס, שהוא עוד תכונת אופי אסורה ובלתי נסלחת בכתביו. כעסו של אדם נובע מזה שאיננו מקבל את מבוקשו כל הזמן. בלי יהירות אדם מסוגל להתמודד ביתר קלות עם העובדה שלא הכול מתרחש כפי שהוא רוצה כל הזמן. ענווה מביאה את האדם למתינות ויישוב הדעת.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
