ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
צג אָמַר הֶחָבֵר: חֵטְא שֶׁהִרְבּוּ לְגַנּוֹתָם עָלָיו לִגְדֻלָּתָם, וְהַגָּדוֹל הוּא מִי שֶׁחֲטָאָיו סְפוּרִים.
צד אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה מִקַּנָּאוּתְךָ הָעִוֶּרֶת לְעַמְּךָ. וְאֵיזֶה חֵטְא חָמוּר מִזֶּה, וְאֵיזוֹ מַעֲלָה תִּשָּׁאֵר אַחֲרֵי זֶה?
צה אָמַר הֶחָבֵר: הַמְתֵּן לִי מְעַט עַד שֶׁאֲאַמֵּת אֶצְלְךָ גְדֻלַּת הָעָם, וְדַי לִי לְעֵד שֶׁה' לְקָחָם לוֹ לְחֵלֶק וּלְאֻמָּה מִבֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְחוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי עַל קְהָלָם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ כֻּלָּם אֶל מַעֲלַת הַדִּבּוּר, וְעָבַר הָעִנְיָן אֶל נְשֵׁיהֶם וְהָיוּ מֵהֶן נְבִיאוֹת, אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה חָל הָעִנְיָן כִּי אִם בַּאֲנָשִׁים יְחִידִים מֵאָז אָדָם. כִּי הִנֵּה אָדָם הָיָה הַשָּׁלֵם לְגַמְרֵי, כִּי אֵין מְנִיעָה מִשְּׁלֵמוּת מְלָאכָה לְאֻמָּן חָכָם, יָכוֹל, בְּחֹמֶר שֶׁבְּחָרוֹ לַצּוּרָה אֲשֶׁר רָצָה בָּהּ, וְלֹא עִכְּבוֹ מְעַכֵּב מִמֶּזֶג זֶרַע הָאָב וְדַם הָאֵם, וְלֹא מֵהַמָּזוֹן וְהַהַנְהָגָה בִּשְׁנוֹת הַגִּדּוּל וְהַיַּלְדּוּת, וְהַשְׁפָּעַת הָאֲוִירִים וְהַמֵּימוֹת וְהָאֲרָצוֹת, הוֹאִיל וּבְרָאוֹ כְּמִי שֶׁהִגִּיעַ לְתַכְלִית יְמֵי הַבַּחֲרוּת, הַשָּׁלֵם בִּטְבָעָיו וּבִתְכוּנוֹתָיו. וְהוּא אֲשֶׁר קִבֵּל הַנֶּפֶשׁ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וְהַשֵּׂכֶל בְּתַכְלִית מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַטֶּבַע הָאֱנוֹשִׁי, וְהַכֹּחַ הָאֱלֹהִי אַחַר הַשֵּׂכֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר בָּהּ יִדְבַּק בֵּאלֹהִים וּבָרוּחָנִיִּים, וְיֵדַע הָאֲמִתּוֹת מִבְּלִי לִמּוּד, אֶלָּא בְּמַחְשָׁבָה קַלָּה. וּכְבָר נִקְרָא אֶצְלֵנוּ בֶּן אֱלֹהִים, הוּא וְכֹל מִי שֶׁדּוֹמֶה לוֹ מִזַּרְעוֹ בְּנֵי אֱלֹהִים. וְהוֹלִיד בָּנִים רַבִּים, וְלֹא הָיָה מֵהֶם רָאוּי לִהְיוֹת בִּמְקוֹם אָדָם אֶלָּא הֶבֶל, לְפִי שֶׁהוּא הָיָה דּוֹמֶה לוֹ. וְכַאֲשֶׁר הֲרָגוֹ קַיִן אָחִיו מִקִּנְאָה עַל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת, נִתַּן לוֹ תַּחְתָּיו שֵׁת, הַדּוֹמֶה לְאָדָם, וְהָיָה לוֹ לִסְגֻלָּה וָלֵב, וְזוּלָתוֹ כִּקְלִפּוֹת וּפְסֹלֶת. וּסְגֻלַּת שֵׁת אֱנוֹשׁ. וְכָך נִמְשָׁך הָעִנְיָן עַד נֹחַ בִּיחִידִים שֶׁהָיוּ לֵב, דּוֹמִים לְאָדָם וְנִקְרָאִים בְּנֵי אֱלֹהִים, לָהֶם הַשְּׁלֵמוּת בַּטְּבָעִים וּבַתְּכוּנוֹת, וַאֲרִיכוּת הַיָּמִים וְחָכְמוֹת וִיכֹלֶת, וּבִשְׁנוֹתֵיהֶם הוּא הַמִּנְיָן מֵאָדָם עַד נֹחַ, וְכָך מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם.
___________________________
מִרְיָם – חטאם. חטא שהרבו לגנותם עליו לִגְדֻלָּתָם – הביקורת הקשה על חטא העגל, אף שאינו כל כך חמור, היא בגלל גדולת העם שמצופה ממנו שלא לחטוא. מעלת הדבור – שמיעת הדיבור האלוהי (הערת הרב שילת). אדם – אדם הראשון. לְאֻמָּן חכם – ה' שברא את אדם הראשון. יכול – בעל יכולת בלתי מוגבלת. ולא עיכבו מעכב וכו' – אדם הראשון לא היה תלוי בגורמים תורשתיים וסביבתיים אלא נברא מושלם. וכל מי שדומה לו – צאצאי אדם שעברה בהם הסגולה. לסגולה ולב – מרכז ועיקר האנושות. וזולתו – שאר בני אדם. ובשנותיהם הוא המנין – מניין הדורות שבתורה מאדם עד נח ומנח עד אברהם, נעשה בעזרת מניין שנותיהם של אנשי הסגולה.
ביאורים
בחלק זה מתבררת סוגיית סגולת ישראל דרך הבנת פרשיית חטא העגל. מלך כוזר מתריס לעומת החבר המספר בשבחי עם ישראל, לטענתו חטא זה לכאורה מבטל לחלוטין את המעלות שלהן זכו ישראל עד אותו החטא. הרי מעשה זה נראה כעבודה זרה במובנה החמור ביותר. כיצד ניתן יהיה להסביר חטא חמור כל-כך כאשר אנחנו מדברים על עם בעל מעלות נפלאות שכאלה?
ריה"ל פותח בכך שעצם התיעוד של החטא מורה דווקא על גדולתם של ישראל. הרי החטא הוא ככתם הבולט על בגדים לבנים, כך גם חטאם של ישראל, הבולט דווקא על רקע מעלתם העליונה. כדי לבאר את מעלתם הרוחנית של ישראל פונה ריה"ל אל שורשיו של העם, למן אדם הראשון ועד לצאצאי האבות. לא בכל אחד התגלתה הסגולה העברית. גרעין הסגולה עבר בירושה וחל רק על הראויים לכך מבחינה רוחנית – מוסרית. יש שנדחו מן הסגולה עקב מעשיהם הרעים. כמו כן, בשל מעלתם העליונה זכו ישראל גם בארץ הקודש – ארץ כנען. נמצא שהבחירה בישראל לא הייתה מקרית – שרירותית. הבחירה האלוהית הייתה ביטוי לכך שעם ישראל היה ראוי לכך שישרה בו העניין האלוהי בתור אומה. בהקשר זה יש להזכיר שעל אף שריה"ל מתאר כאן את הסגולה כעוברת בירושה, לא מדובר בגזענות. הסיבה לכך היא שאין מדובר בתהליך טבעי – גנטי אלא בתהליך מוסרי – נשמתי. בעוד תורת הגזע טוענת שהדבר הקובע את ההשתייכות לגזע הוא הגוף, כתהליך דטרמיניסטי של הטבע, העניין האלוהי קשור בנשמת האדם ולא בגופו. לכן, יכולים להיות מצבים שבהם הסגולה אינה מתגלה בדור מסוים מאחר שהוא אינו ראוי לכך ושבה להתגלות בדור אחר. הוכחה נוספת לכך נמצאת באפשרות הגיור – ההצטרפות לעם ישראל. ועל כך – בע"ה בהמשך.
הרחבות
1. חטא העגל
כִּי אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁבְּתוֹך כָּך עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל וַעֲבָדוּהוּ מִבַּלְעֲדֵי ה'. המלך מדגיש דווקא את חטא העגל כיוון שהוא נעשה בסמוך למעמד הר סיני שאותו תיאר קודם לכן, וסמיכות זו מעידה על פגם שורשי, כפי שכותב המהר"ל : "וזה נראה שיש פירוד וסילוק לישראל בדבר מה מן השם יתברך מצד עצם ישראל, שאילו היה לישראל חבור לגמרי אל הקדוש ברוך הוא מצד עצמם, לא עשו העגל בראשית כאשר לקח השם יתברך את ישראל לעם. ומיד שהוציא אותם ממצרים ונתן להם התורה, עשו את העגל, ודבר זה מורה בוודאי כי יש כאן סילוק ופירוד" [נר מצוה עמ' יג].
2. שלמות אדם הראשון
כִּי הִנֵּה אָדָם הָיָה הַשָּׁלֵם לְגַמְרֵי. מקור הדברים שאדם היה שלם בבריאתו נעוץ בדברי חז"ל שאמרו: "אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו" (ולא כתינוקות חסרי דעת וכוח) [ בראשית רבה פרשה יד פסקה ז], וכפי שכתוב בגמרא: "דאמר רבי יהושע בן לוי כל מעשה בראשית בקומתן נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם" [ מסכת ראש השנה יא, א].
ר' חיים מוולוז'ין אומר שישנו צד של שלמות באדם הראשון שאפילו אצל משה רבנו לא היה: "כי טעמי מצוות עד תכליתם לא נתגלו עדיין לשום אדם בעולם אף למשה רבנו עליו השלום. רק לאדם הראשון קודם החטא והוא היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" [נפש החיים שער א, כב].
שאלות לדיון
לפי דברי החבר, אדם גדול מונה את חטאיו. איך נוכל להתעסק בחטאים ובנפילות שלנו באופן שירומם אותנו ולא יגרום לנו לאבד את האמון בעצמנו?
לפי דברי החבר, העניין האלוהי נדבק גם בנשים. האם עבודת ה' של איש דומה לזו של אישה?
לעילוי נשמת מתתיהו בן אריה לב בקר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
